לילה לבן – מסע לילי בשביל של״ח

מאת: דפנה גולן, מורת דרך מוסמכת, בת של חבר לח"י

במסע לילי, שהתקיים בלילה שבין ה- 28-29.8.2014 ב”שביל של”ח” (ראשי תיבות: שדה, לאום, חברה), שביל המחבר רצף נושאים של מורשת עם וארץ, צעדו כ-3,000 מש”צים (מובילי של”ח צעיר) מכל רחבי הארץ, ערכו פעילויות שונות ושמעו את סיפור הבריחה של אנשי מחתרת לח”י מן המעצר בליל 31 באוקטובר 1943. בסופו של לילה ארוך קיבלו בני הנוער סיכת מש”ץ מול קיר השמות ביד לשריון. מעתה הם יהיו חלק מהצוות המוביל בבית ספרם.

בשדות לטרון, באזור בו היה מחנה המעצר לטרון בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל, חיכינו לקבוצות התלמידים. היינו שם שלושה אנשים: לוחם לח”י עזרא יכין (“אלנקם”), אבישי בן דוד, בנו של יהודה בן דוד, שהיה בין ראשי הבורחים, ואנכי, דפנה גולן – בן-תור, בתו של לוחם לח”י וכותב ההיסטוריה של המחתרת, נחמיה בן-תור.

הלילה חשוך, בשמים סהר דק של ראשית חודש, באופק צללי הגבעות והשדות, ועל הרגבים היבשים יושבת בחצי גורן קבוצה ומקשיבה לסיפור הבריחה. הסיפור על עשרים לוחמי חירות ישראל שברחו באמצעות מנהרה (כן, מנהרה) ארוכה שחפרו בתנאים קשים מתחת לאדמה עד אשר יצאו דרכה לחופשי, במטרה לחבור אל חבריהם הלוחמים בחזית למען השגת עצמאות והקמת המדינה.

הייתה לנו חוויה מיוחדת לפגוש את בני הנוער הבוגרים, לראות את התעניינותם, לשמוע תגובות ולענות על שאלות שהפנו אלינו. בתום המפגש הקבוצה המשיכה בדרכה ואחריה הגיעו קבוצות נוספות, עד שכולן המשיכו בשביל המוביל אל קבלת התפקיד החדש בבית הספר, תפקיד שילווה אותם גם אחרי תום הלימודים.

היה מרגש במיוחד לקחת חלק בחוויה מיוחדת זו, לספר להם את הסיפור שאני מכירה מבית, להעביר להם חלק מהמורשת שאבי וחבריו העבירו לי.

סיימתי בשאלה שהפניתי בעבר לאבי. “כאשר נלחמתם במחתרת”, שאלתי “האם ידעתם שאתם עושים היסטוריה? האם התרגשתם וידעתם שאתם נמצאים בתוך תהליך היסטורי שיוביל לעצמאות?” תשובתו הייתה: “הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה,  אבל לא ידענו מתי זה יקרה”.

הנה קמה מדינת ישראל, הבורחים כבר אינם בין החיים. יצחק אבן זוהר,  אחרון הבורחים, נפטר השבוע, ונותרנו אנו לספר את סיפורם ולהעבירו לדורות הבאים כחלק ממורשת הקרבות במלחמה לעצמאות המדינה, מלחמה שאנו עדיין מייחלים לסיומה.
​