שלום, בן שמואל ואתל יצחקי, נולד בשנת 1920, בהרי הקרפטים בצ’כוסלובקיה למשפחה בת ארבעה ילדים, שני אחים ושתי אחיות. המשפחה הייתה חילונית. האב בעל בית מרזח. שלום למד בבית ספר מקומי כללי. בהיותו נער, גר בעיירה ברכשטט, שם עבד כרפד.
משפחתו של שלום נשארה באירופה. ההורים והאח ניספו במחנה ההשמדה אושוויץ. שתי אחיותיו, שאף הן עברו את מוראות השואה, ניצלו, נשלחו לשוודיה במסגרת מפעל הצלת ילדים יהודים יתומים, שארגנה ממשלת שוודיה. אחיותיו נשארו בשוודיה וחיות שם עד היום.
שלום הצטרף לפלוגת בית”ר והתכונן לעלייה לארץ ישראל. הקבוצה התארגנה בברנו משם הפליגה באנייה “קטינה”, מקונסטנצה. העולים הבלתי לגלים הגיע לנתניה בשנת 1939 והתפזרו לפלוגות בית”ר בארץ.
הוא הצטרף לפלוגת בית”ר בבאר יעקב. אחרי הפילוג עבר ללח”י בראשון לציון והתאמן בנשק. בשנת 1942 נעצר בראשון לציון, נכלא בבית הסוהר ביפו, משם הועבר לבית הכלא בעכו ולבית המעצר בלטרון. עזר בארגון הבריחה, אך לא יצא עם הבורחים משום שקבל פקודה להישאר.
מלטרון הועבר למחנות המעצר באריתריאה, בסודן, ולבסוף למחנה המעצר בקניה. אחרי הכרזת העצמאות, שב עם אחרוני הגולים מקניה למדינת ישראל ביום 12 ביולי .1948 מיד עם שובו ארצה, התגייס לצה”ל, לחטיבה 8, גדוד הקומנדו 89. בחטיבת השריון שרתו מרבית אנשי לח”י.
בשנת 1951 נשא לאִשה את אדית, עולה חדשה מרומניה. נולדו להם שני בנים ונכדים. שלום היה בעל חנות רהיטים עד שנת .1997 שומר על קשרים חברתיים עם יוצאי המחתרת, כן הופיע להרצאות של אישי התנועה.
אדית רעייתו נפטרה בשנת 1989.
שלום נפטר ביום כ”ו באייר תשס”א, 19 במאי 2001 והובא למנוחות בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה.
