בתאריך 19.6.22, התכנסנו באנדרטת לח”י בקרית אתא, על מנת לציין 76 שנים להתקפה על בתי המלאכה, בטקס השתתפו בני משפחות לוחמי ולוחמות הפעולה, חברי לח”י, חברי הנהלת העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל וקהל רב. נשאו דברים ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, יו”ר העמותה יאיר שטרן וחבר הכנסת ישראל כץ. בני משפחות הלוחמים הדליקו משואות לזכר הלוחמים והונחו זרים.
לפני 76 שנים, ביום 17 ביוני 1946 התרחשה ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה. מתוך 44 לוחמים ולוחמות, 11 נפלו חלל ו- 23 לוחמים ולוחמות נתפסו והובלו למעצר שם המתינו למשפט.
משפט הנאשמים בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה נפתח כמעט חודשיים לאחר ההתקפה, ביום 12 באוגוסט 1946. 18 לוחמים הובלו למשפטם לבושים בחולצות לבנות ובמכנסי חאקי. הבריטים אבטחו את המשאיות, פן ימלט אחד מהם. 4 הלוחמות, בלבוש תואם הובאו מכלא בית לחם בנפרד אל אולם בית המשפט כשהן שרות “הבאנו שלום עליכם”. החברים החליטו להפריע למהלך הדיונים ולהישאר חזקים ומאוחדים. ז’ק אלקלעי, הלוחם ה-19, נותר בבית הכלא בשל פציעתו הקשה. משפטו התנהל בנפרד, בשלב מאוחר יותר.
מתי שמואלביץ שהיה אסיר באותו זמן בכלא עכו מתאר בספרו “בימים אדומים” את יציאתם למשפט של הלוחמים:
“אותו יום יצאו הבחורים לבושים במכנסי חאקי קצרים וחולצות לבנות. גם הפצועים נישאו באלונקות או נתמכו על ידי חבריהם. מבעד לחלון בית החולים יכולתי לראותם עולים אל המכונית כשהם כבולים איש אל רעהו. מעכו יצאו שמונה-עשר איש. מבית הכלא לנשים בבית לחם יצאו ארבע בנות, מהן שלוש פצועות – יחד עשרים ושניים לוחמים. בחור אחד נשאר בבית החולים, כי מצבו היה קשה. תחת משמר כבד העבירו אותם לחיפה.”
עם תחילת המשפט קם אחד הלוחמים והצהיר הצהרה בשם 22 הנאשמים. המעש, עיתון המחתרת פרסם את ההצהרה בגיליון אב, תש”ו: “אנו לוחמים שנפלנו בשבי. משפט של שבויים הוא התעללות או הצגה. לא נסכים להיות קרבנות של התעללות ולא משתתפים בהצגה. אנו דורשים לבטל את “המשפט” ולהעניק לנו מעמד של שבויי מלחמה.”