בתיה זקן, ילידת ירושלים בת אסתר ואברהם בראשי נולדה ביום י’ בשבט, תרצ”א, 28 בינואר 1931. בתיה היא הבכורה מתוך 8 ילדים והייתה היחידה במשפחתה שלחמה בשורות המחתרת אך לימים התברר, שבאותו הזמן, הוריה החזיקו סליק של לח”י בגג הבית, כמובן ללא ידיעת הילדים.

בשנת 1944, בהיותה בת 13 הצטרפה לפעילות מחתרת לח”י כלוחמת ביחידה הקרבית בירושלים. בין מפקדיה היו דרור, תמיר, גיורא ועזרא יכין “אלנקם”. שמה המחתרתי היה “יהודית”.

בתיה הייתה בין צעירות לח”י בירושלים, השתתפה בפעולות רבות. בתקופה ההיא יוצאי כורדיסטאן עסקו בבניה ובפיצוצי סלעים והם הקימו מחלקה שנשאה חומרי נפץ וביצעה פיצוצים כנגד הבריטים. בתיה הייתה חלק ממחלקה זו ונשאה על גבה חומרי נפץ כבדים יחד עם חבריה הלוחמים . היא הייתה פטריוטית נלהבת ומילאה את משימותיה ברצון ובגאווה.

בשנת 1948 נעצרה לאחר ההתנקשות בברנדוט והוחזקה במאסר בכלא יפו.

בגיל 21 נישאה לזאב זקן ילדה 4 ילדים, כל חייה גרה בירושלים.

קיבלה אות לח”י.

בתיה נפטרה ביום כ”ה בכסלו תשס”ד, 20 בדצמבר 2003 והובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.