בנימין נולד ביום כ”ד בחשוון תרפ”ו, 11 בנובמבר 1925 בבנימינה להוריו שושנה ויצחק זיתוני. משפחת אביו, זיתוני, הינה משפחה שמעולם לא עזבה את ארץ ישראל וחיה בארץ מזה דורי דורות. אִמו, שושנה לבית זיידמן, “עולה חדשה”, שעלתה ארצה מרוסיה הלבנה בשנת .1919 בנימין היה בן בכור להוריו ולו שתי אחיות ושני אחים. למד בבית הספר היסודי בבנימינה ואחרי סיום לימודיו עזר להוריו בעבודה במשק החקלאי.
בשנת 1944 גויס ללח”י בבנימינה. בתחילת דרכו בלח”י עסק בהדבקת כרוזים ואימון בנשק קל. משנת 1946 השתתף בפעולות החבלה הבאות נגד שלטון הכיבוש הבריטי: מיקוש כבישים, פיצוץ ג’יפ בו נסעו חיילים בריטים, חבלה בכמה רכבות משא בין בנימינה לזיכרון יעקב ובין בנימינה לפרדס חנה, כדי להורידן מהמסילה, פיצוץ גשר מעל נחל התנינים (נחל חדרה), שהיה קרוב להר, ליד המחצבה – כאשר הוקם גשר עץ חדש, לאחר הפיצוץ, על ידי הבריטים, שרפו אותו ביום בו הוקם. ביום 29 בפברואר 1948 פוצצה הרכבת שיצאה מקנטרה שבמצרים צפונה, לכיוון בירות. הרכבת הגיעה עד בנימינה ושם פוצצה. זאת הייתה הרכבת האחרונה שנסעה באותה מסילה.
אחרי ההכרזה באו”ם על חלוקת ארץ ישראל, השתתף במספר פעולות נגד הערבים בסביבה, לרבות ההתקפה על הכפר כניר, הקרוב לגבעת עדה. הערבים תושבי קיסריה, מוסלמים שמוצאם מבוסניה, יוגוסלביה, נהגו לתקוף את אמצעי התחבורה היהודים בדרכם לחיפה. נסעו באוטובוס, הוציאו את הנשק מהחלונות, ירו באוטובוסים לחיפה וברחו חזרה לקיסריה. באחד הימים התארגנה קבוצה של לוחמי לח”י מבנימינה, פוצצה את האוטובוס בדרכו מקיסריה, והערבים שנותרו לאחר הפיצוץ ברחו למקומות מהם באו – ערב אל בררע (כיום אור עקיבא), דרך עלי־בק (פרדס חנה), ועוד כפרים ערבים באזור, ויותר לא חזרו לפגוע בתחבורה היהודית.
במסדר פירוק לח”י שהתקיים ביום 29 במאי 1948 בשייח־מוניס, גויס בנימין לצה”ל, הצטרף לחטיבה 8, גדוד 82, כחבלן, ומאוחר יותר לרגם מרגמה 81 מ”מ. השתתף בכל הקרבות בהם לחמה החטיבה. שוחרר משרות סדיר בצה”ל בשנת .1950 את שירות המילואים שלו עשה בחטיבה 9, בה לחם במלחמת סיני, והשתתף בכיבוש שארם־א־שייח בשנת 1956. שוחרר משירות מילואים בגיל 55, לאחר מלחמת יום כיפור, גם בה השתתף.
בשנת 1949 נשא לאִשה את רות לבית וילדר, גם היא בת בנימינה. להם שתי בנות ובן ונכדים. מאז שחרורו מצה”ל עסק בנימין זיתוני בחקלאות.
בנימין נפטר ביום כ”ט באייר תשפ”א, 11 במאי 2021 והובא למנוחות בבית העלמין בבנימינה.
קורס חבלה חטיבתי. המדריך יעקב אהרוני עומד ראשון משמאל ולידו שאול אלוני ("יהודה"). יושבים משמאל: בנימין זיתוני ("יהודה") ואברהם מילר ("עופר"). עוד בתמונה: ירמיהו בן אריה ("רוני").
