מאת: נחמיה בן-תור - ״ארזיה״
הרקע ההיסטורי להקמת תנועת לוחמי חירות ישראל בתקופת השלטון הבריטי בארץ-ישראל התקיימו ארבעה ארגוני מחתרת מזוינים :
- ה”הגנה”.
- ה”הגנה הלאומית”.
- הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל (האצ”ל) .
- לוחמי חירות ישראל (לח”י) .
- ה “הגנה” וה”הגנה הלאומית” קדמו לאצ”ל,האצ”ל קדם ללח”י.
ה”הגנה”
ה”הגנה” הוקמה בשנת 1920 ופעלה תחת מרותם של מוסדות היישוב העברי והתנועה הציונית העולמית. מטרת ה”הגנה” הייתה להגן על שלומם וביטחונם של היהודים מפני התנכלות הערבים. הנהגת ה”הגנה” הייתה בידי אנשי תנועת העבודה ומפלגות הפועלים.
ה”הגנה הלאומית”
אחרי מאורעות תרפ”ט התרחש פילוג בסניף ה”הגנה” בירושלים(1931), בראשותו של אברהם תהומי ,בשל כישלונה להגן על היישובים הבודדים במאורעות. תהומי, שהיה קרוב בענייני הגנה וביטחון להשקפותיו של זאב ז’בוטינסקי,מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית,קרא לארגונו ה”הגנה הלאומית” או “הגנה ב’ “. הוא גייס מאות חברים חדשים לארגונו והנהיג בו שיטת משמעת צבאית.בתקופה זו הצטרפו לתהומי גם אברהם שטרן (יאיר) ודוד רזיאל,לימים מנהיגי האצ”ל ולח”י.
במאורעות 1936 נתגלעו חילוקי דעות ב”הגנה הלאומית” בשאלת אופן ניהול המאבק בערבים ותכנית החלוקה של הלורד פיל .בסופו של דבר, חזר תהומי עם מחצית חברי ארגונו ל”הגנה”, ואילו כמחצית בעלי השקפות הרוויזיוניסטיות, הקימו ארגון עצמאי בשם “הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל”.
הארגון הצבאי הלאומי בארץ- ישראל
כאמור,הסיבה להקמת האצ”ל הייתה נעוצה בשיטת “ההבלגה” שגזרו המוסדות הלאומיים של היישוב על ה”הגנה”,דהיינו נאסר להגיב על התקפות הערבים ולבצע פעולות תגמול, אלא להתגונן בלבד.
האצ”ל, שחבריו תבעו ב”הגנה הלאומית” את ביטול ההבלגה,פתח מייד עם הקמתו בפעולות תגמול מוגברות שגרמו לערבים אבידות כבדות.
ב1938 מינה ז’בוטינסקי,המצביא העליון של האצ”ל, את דוד רזיאל למפקד הארגון.
השלטון הבריטי הגיב על פעולות התגמול במאסרם של רבים מחברי הארגון ובהעלאתו לגרדום של שלמה בן-יוסף ,איש פלוגת בית”ר ראש-פינה, ראשון עולי הגרדום בארץ-ישראל.
דוד רזיאל זאב ז׳בוטינסקי
במאי 1939 פרסמה הממשלה הבריטית את ה”ספר הלבן” ,תכנית בת עשר שנים ,לפיה תוגבל העלייה היהודית עד למינימום,תוגבל מכירת הקרקעות ובסופו של התהליך ,תוקם מדינה דו-לאומית עם רוב ערבי מוחלט בארץ-ישראל. עם פרסום הגזרות החל האצ”ל במאבק מזוין נגד השלטון הבריטי.
כיצד הגיעו מים עד נפש שגרמו להתקוממות הנוער העברי נגד בריטניה ששלטה בארץ-ישראל בשנים 1917-1948 ?
ארתור ג׳יימס בלפור
ארץ-ישראל נכבשה על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה מידי האימפריה העות’מאנית.שלטונה של בריטניה אושר על ידי חבר הלאומים בכתב המנדט ,שהטיל עליה ליצור תנאים מדיניים,מנהליים וכלכליים שיבטיחו הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל על בסיס הצהרת הלורד בלפור,מיניסטר החוץ הבריטי מה -2 בנובמבר 1917 .
הערבים, שהיו רוב מכריע בארץ ,יצאו בחריפות נגד התכנית הזאת ופתחו לפרקים בהתקפות רצח נגד היישוב העברי ההולך וגדל. בעקבות שפיכת הדמים ותמיכת העולם הערבי בערבי פלשתינה (א”י), הייתה בריטניה מעוניינת לקיים יחסים טובים מטעמי האינטרסים האימפריאליסטיים והאסטרטגיים שלה במזרח התיכון,היא נסוגה מהתחייבויותיה להקמת המדינה היהודית והכריזה על כוונותיה בפרסום ה”ספר הלבן”.
היישוב בארץ היה מאוחד בהתנגדותו למדיניות הבגידה של בריטניה. בשאלת אופי המאבק התחלקו הדעות.מוסדות היישוב והתנועה הציונית שללו את המאבק האלים בשלטון, ואילו האצ”ל דגל במאבק מזוין פעיל נגדו.
בהעדרו של דוד רזיאל,מפקד הארגון ,שנאסר על ידי המשטרה כמה ימים אחרי פרסום ה”ספר הלבן”,ניהול המאבק הופקד בידי אברהם שטרן- יאיר.
הותקפו וחובלו מתקנים ובנייני ממשלה,קווי טלפון,פסי רכבת, בתי-דואר ובית-השידור הממשלתי.הוצאו להורג גם שני קצינים בריטים בירושלים :ברקר וקרנס.
בליל ה-31 באוגוסט 1939 פשטה המשטרה על דירה בתל-אביב, בה התקיימה ישיבת מפקדת האצ”ל שדנה בתכניתו של ז’בוטינסקי להכריז על מרד, ואסרה את חבריה,כולל את יאיר.
למחרת פרצה מלחמת –העולם השנייה והיישוב העברי וההנהגה העולמית הציונית התייצבו לצדה של בריטניה נגד היטלר ללא תנאי ,אף שהממשלה המשיכה בביצוע גזירות ה”ספר הלבן”.
גם ז’בוטינסקי ורזיאל הצהירו על השתתפות התנועה הרוויזיוניסטית והאצ”ל במאמץ המלחמתי נגד גרמניה והורו, מבלי להיוועץ במפקדת הארגון ,על הפסקת הפעולות ההתקפיות נגד הממשלה.
ההכרזה החד-צדדית של האצ”ל על שביתת-נשק עם הבריטים, גרמה למחלוקת מרה בין המצדדים והמתנגדים לה.בראש המתנגדים ניצב יאיר עם חברי המפקדה ,אשר ניהלו עימות גלוי ובלתי פשרני עם דוד רזיאל.
ז’בוטינסקי עשה ניסיונות נואשים כדי להפעיל את סמכותו כמצביא העליון של המחתרת ולהשליט אחדות בשורות,אך הוא נפטר באורח פתאומי ב-3.8.1940 והפילוג בין יאיר ורזיאל היה לעובדה מוגמרת.
יאיר הקים ארגון חדש : “הארגון הצבאי הלאומי בישראל”, אשר לימים ייקרא:” לוחמי חירות ישראל.”