כרמלה נולדה ביום ט”ז באדר תרפ”ג, 4 במרץ 1923 בסופיה, בירת בולגריה, למשפחה ציונית, להוריה ישראל ושמחה בנדו. למשפחה היו עוד שני ילדים. שורשי המשפחה ממגורשֵי ספרד. כרמלה הייתה חברת “ויצ”ו הצעירה”, אחַר הצטרפה לבית”ר. בשנת 1941, בהיותה בת 18, נישאה בנישואין פיקטיביים לבחור בעל סרטיפיקט, כדי לעלות ארצה. אביה מימן את ההוצאות.

אחרי שהייה קצרה במחנה עתלית, הצטרפה כרמלה לקבוצת הנוער של פלוגת בית”ר בראש פינה. לאחר בחינת ההבדלים בין אצ”ל ללח”י, הצטרפה יחד עם קבוצת חברים ללח”י. הם הודיעו על עזיבה, ובמסדר הבוקר הכריזו עליהם כעל בוגדים. כרמלה הגיעה לתל אביב, גרה יחד עם חברתה קלרה הבנשטרייט “גבי” ולמדה טיפול בתינוקות בויצ”ו. לאחר רצח יאיר, נשלחה עם גבי לירושלים, לסייע בהטמנת מוקש חשמלי להפעלה מרחוק, בכניסה לבית הקברות בהר ציון. המוקש אמור היה להתפוצץ בעת לוויה של נפגעים ממוקש אחר, שהוטמן בפתח הכניסה הראשית, אליה היו מגיעים בכל יום א’ בכירי הקצונה והפקידות הבריטי. הקבוצה נתגלתה בלילה האחרון למשימתם.

כרמלה הועברה לחיפה ושימשה כקשרית עם המרכז בתל אביב. הדביקה כרוזים, הטמינה מוקש יחד עם משה בר־גיורא “ישראל”, האחראי על הפעולות בחיפה, בפתח ביתו של מפקד משטרת חיפה, עסקה בתצפיות ובכל שנדרש. הסכנות ארבו כל הזמן, הן מבית (הישוב) והן מצד האויב הבריטי. אנשי לח”י בתקופה זו הסתובבו חמושים כדי לא ליפול חיים בידי האויב. לכרמלה היה אקדח קטן, שנשאה בארנקה, כשכדור בקנהו.

בחיפה פגשה את דוד הולינסקי “עמי”, שלאחר שנים היה לבעלה. באחד הלילות נאסר דוד ולמחרת נאסרה גם היא. הוחזקה למעלה משלוש שנים במעצר בבית־לחם (וילה סלם), שוחררה בשנת 1947, לאחר שחלתה בצורה קשה. כרמלה הצטרפה להוריה, שבינתיים עלו ארצה, והמשיכה בפעילותה בלח”י. במהלך שהותה בכלא ירושלים, לצורכי ריפוי, זכתה בביקורו של הצדיק ר’ אריה לוין, רבם של האסירים. כן זכתה לפגוש ולהיפרד מדב גרונר, עולה הגרדום, ששכב פצוע בקומה מעליה. שתי חוויות בלתי נשכחות.

לאחר שחרורה מבית הסוהר, עבדה כאחות במרפאתו של ד”ר גיטלר, שהיה רופאם של אנשי לח”י. בשנת 1949 התחתנה עם דוד, לאחר שחזר מגלות קניה ושוחרר מצה”ל. נולדו להם שני ילדים: מירה וישראל. במשך הזמן למדה כרמלה מזכירות רפואית ובכך עסקה במסגרת קופת חולים בחיפה. עם השנים התברכה המשפחה בנכדים.
בין פעולותיה הציבוריות של כרמלה: התנדבות לאימוץ משפחות שכולות מטעם משרד הביטחון, וכן הנחיית קבוצות הגיל השלישי במכון “אדלר”.

בעלה דוד נפטר ביום ז’ בתמוז תשס”א, 28 ביוני 2001.

כרמלה נפטרה ביום כ”ג באלול תשס”ב, 15 בספטמבר 2006 והובאה למנוחות בבית העלמין פינסקר בהרצליה.