אדם נולד ביום ח’ באייר תרפ”ט, 18 במאי 1929 בתל אביב. הוריו, נעמי ויהושע דדשוב, עלו לארץ מרוסיה בשנת 1923, התיישבו בתל אביב ונטלו חלק בהקמתה. למשפחה היו שִבעה ילדים. אביו היה בעל מסעדה ואִמו עסקה בניהול הבית ובגידול שבעת ילדיה.

אדם למד בבית הספר היסודי ע”ש ביאליק, ולאחר מכן בבית הספר התיכון מקצועי “מקס פיין”, ושם, בשנת 1941, בהיותו ילד בן 13, גויס ללח”י. כנער עסק בעיקר בהפצה ובהדבקת כרוזים וחומר תעמולה. בהמשך דרכו עבר הכשרה בהפעלת נשק וחומרי חבלה והשתתף בפעולות רבות של לח”י נגד הצבא הבריטי.
עם פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, התגייס עם חברי לח”י לצה”ל ושרת בצנחנים. לא ידוע מדוע הצטרף לצנחנים ולא לחטיבה 8, יחד עם רוב חברי לח”י.

אחיו, אהרון דדשוב, התנדב לפלמ”ח, ונפל ביום 29 באפריל 1948 במנזר סן־סימון, בשכונת קטמון, בקרב על ירושלים.

בתום מלחמת העצמאות שוחרר משירותו הצבאי. במילואים שרת בחיל התובלה, הוביל תחמושת ואספקה במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.

אחרי שחרורו עבד אדם כקבלן בניין בחברה קבלנית של אביו, ואחרי פטירת האב עברה החברה לניהולו. היה אדם ישר, עניו, בעל חוש הומור מפותח, איש שיחה נעים, מעניין ואינטליגנטי. בעל ידע נרחב בתחומים רבים. במיוחד הצטיין בידיעת הארץ. הכיר כמעט כל מקום בארץ ישראל וידע את ההיסטוריה שלו. איש אמיץ היה. מעולם לא התלונן או ביקש עזרה, גם לא בימיו האחרונים, כאשר היה חולה מאד במחלה קשה וסבלו היה רב.

אדם נפטר בתל אביב ביום כ”ו בכסלו תש”ס, 5 בדצמבר 1999, והובא למנוחות בבית העלמין ירקון.
אדם לא נשא אישה ולא הותיר אחריו ילדים.