אסתר נולדה בעיר קילצה אשר בפולין, בחג החנוכה, בשנת 1926. המשפחה מנתה ארבע נפשות. אמא – מרים, אבא – שמריהו, ואחות בכירה – שרה.
בבעלות המשפחה היה בית־חרושת משגשג והמצב הכלכלי היה טוב.

בסוף שנת 1932 החליטו ההורים, ציונים לאומיים, לעלות ארצה. את מרבית רכושם הביאו אִתם, אולם נכסים רבים נשארו בפולין עד היום.
המשפחה השתקעה בתל־אביב, אסתר ואחותה החלו ללמוד בגימנסיה בלפור. במסגרת חוגים, למדו פריטה על פסנתר. אסתר הצטרפה לצופי “הקשישים” ולאחר־מכן לצופי “העדה”. בגיל 14 הצטרפה להגנה, ולאחר שלוש שנים הבינה שלא זו הדרך, והצטרפה למחתרת לוחמי חרות ישראל לאנשי טוביה. השתתפה בשמירה בעת פעולות, הדפיסה את העיתון לא”ש, למדה שימוש בנשק ואידיאולוגיה. באחת הפעולות הכירה את יעקב גנור (גרינברג), שלאחר שנים היה לבעלה.

בית ההורים היה אוהד לפעולות המחתרת. אירח את החברים הנמלטים, את הפצועים, ואיחסן נשק וחפצים שונים בזמנים המסוכנים ביותר. רבים מצאו בביתם פינה חמה.

עם קום המדינה, הצטרפה אסתר לצה”ל ושרתה בחיל האוויר.

החבר, יעקב, השתתף בפעולת רבות. נפצע קשה באחת מפעולות המחתרת, היה לבלתי לגלי, ואסתר טיפלה בו לאורך כל הדרך. בצבא שרת יעקב בגדוד 89.
הם נִשאו בשנת 1950 והקימו בית, נולדו להם שני ילדים. בת – אורנה, מנהלת בית־ספר ויועצת חינוכית, ובן – תמיר, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה. ונכדים, מהם שניים קצינים בצה”ל. יעקב זכה לראות שלושה נכדים בלבד. הוא נפטר בכ”ה באלול תשמ”ז, .19.9.1987 הנכד דן נקרא על שם הכינוי של סבו במחתרת לח”י.

אסתר נפטרה ביום ו’ אדר א’ תשע”א, 10 בפברואר 2011 והובאה למנוחות בבית העלמין ברמת השרון.