יהודית נולדה ביום י”ז בתמוז תרפ”ה, 9 ביולי 1925 בירושלים למלכה ולבן־ציון הלוי, ילידי הארץ. המשפחה גרה בירושלים ובחברון עד פרעות תרפ”ט. בשנת ־1934 השתכנה בכפר־סבא. לאחר שהִייה של שנים מספר בדרום אמריקה.
יהודית הצטרפה ל”מכבי־הצעיר”. בין מדריכיה היה יהושע כהן. יהודית עזרה להפיץ את דבר לח”י עוד בהיותה תלמידת תיכון. בשנים 1943–1944 עזרה ליהושע בקר (ישראלי) – שנדון למות – לקיים קשר עם החוץ באמצעות ביקוריה אצלו והעברת מכתבים. בשנת 1944 נעצר אחיה הבכור, יוסף, שהיה חבר לח”י. עם סיום לימודיה גוייסה ללח”י על ידי פנחס גינוסר (אמנון), לימים בעלה. היא צפתה על רכבות צבאיות, הפיצה חומר תעמולה, עברה קורס לנשק בכפר ג’מוסין, ועוד.
משפחת הלוי – שהיתה פעילה בחיי הציבור במושבה ותרמה לנצרכים – התגייסה לעזרת לח”י בתרומות כספיות, בהטמנת נשק, בהסתרת פצועים ובטיפול בהם. הבית היה במעקב הבולשת, ויהודית נאלצה לעזוב. זמן קצר לאחר־מכן הצטרפה ללח”י גם אחותה שולמית. יהודית נטלה חלק בשיקום סניף לח”י בחיפה, שנהרס כמעט לגמרי בעקבות פעולת בתי המלאכה של הרכבת. גוייסו חברים חדשים, הופץ חומר הסברה, קויים קשר עם אסירי עכו, נערכו התנקשויות בתחבורה הצבאית, פוצצה מפקדת הבולשת בעיר, והוצתו מחסני הנפט במפרץ. בכל הפעילויות האלה היה חלק ליהודית. בפברואר 1946 נעצרה עם אחותה וחברים נוספים ונשלחה למעצר בבית־לחם, עם ההורים נותר רק האח הצעיר, אליהו.
לאחר החלטת האו”ם על חלוקת הארץ, גברה הסכנה לחיי הכלואות היהודיות בבית־לחם ורק לאחר שמרדו הן הועברו למחנה המעפילים בעתלית. נסיון בריחה בו השתתפה יהודית, נכשל והצבא הגיב באלימות. עם הקמת המדינה היא שוחררה עם שאר הכלואות.
תקופת־מה, היתה פעילה ב”מפלגת הלוחמים”. יהודית עסקה בהוראה בבית־ספר יסודי ולאחר־מכן בתיכון. היא הורתה במעברה ליד רמלה, ברמלה, בגבעת ברנר, בבני־ברק, בירוחם ובמדרשת שדה־בוקר, שם התגוררה עם משפחתה יותר מ־20 שנה. בתקופת העליה הגדולה של שנות החמישים, סייעה לתושבי מעברת פרדס־כץ במאבקיהם. היתה צירה בוועידת מועצת הפועלות ובוועידת הסתדרות המורים.
נישאה לפנחס גינוסר, אם לדרור ואורלי וסבתא לנכדים.
יהודית נפטרה ביום י”ג בסיון תש”ע, 26 במאי 2010 והובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.
התכנסות של אסירות ועצורות כלא הנשים בבית לחם, אפריל 1953. בין השאר מופיעות בתמונה חברות לח"י ג'ולי טורנברג, אלישבע אנדן, לאה-אשורוב-גרנק-כהן ("יהודית"), ברכה ברנבום-שומרון ("עפרה"), רות גרוסברד-גרוזין ("דליה"), אסתר גרינשטיין-בקמן ("יעל"), יהודית הלוי-גינוסר ("דפנה"), שולמית הלוי-ז'ורבין ("אריאלה"), בלה זטלר, חיסיה ראובני
בהתגבר התקפות הערבים על היישוב בחורף תש"ח הועברו האסירות והעצורות מבית לחם למחנה בעתלית. עומדות, מימין: יהודית חזקיה-רבדל ("אביגיל"), יהודית גינוסר, חנה מרפיש, מלכה הפנר, אלישבע אנדן. בשורה האמצעית מימין: אסתר בקמן, שולמית שמיר, פרידה ברלין-ורקשטל ("ברוריה"). בשורה התחתונה מימן: שולמית ז'ורבין, רבקה אליאב, חיה בן-דוד, נלי לנגספלדר.
עצורות ועצורים בעתלית, 1948. בשורה התחתונה: אינו מזוהה, רבקה אליאב, אשר רצון, יהודית גינוסר. שורה אמצעית, מימין: חיה בן דוד, אלישבע אנדן, פרידה ורקשטל, מלכה הפנר, גבריאל ורקשטל ("שמשון"). שורה עליונה: אינו מזוהה, נלי לנגספלדר, אינו מזוהה, שולמית ז'ורבין, אינו מזוהה, אסתר בקמן.
חברי לח"י בקפה גלינה בתל אביב. בין המופיעים בתמונה: אברהם בלוך, מתניה גינוסר, פנחס ויהודית גינוסר, שרה גינוסר, יוסף הלוי, מנחם כהן, שמעון לוקשין ואברהם סלמן.