בנימין נולד ביום ז’ בחשון תר”ץ, 10 בנובמבר 1929 בקובנו שבליטא להוריו אבא ורבקה. אביו היה עורך־דין ידוע, קצין בצבא הליטאי, ויושב ראש מכבי ליטא. במצוות האב, גם בנדיקט הצעיר, כפי שנקרא בנימין באותם ימים, היה חבר בתנועת מכבי, אף שלא היה חובב ספורט כלל ועיקר.

בשנת 1940 עברה המשפחה לגור בווילנה. בתקופת השואה היה בגטו וילנה ואחר הסתתר אצל גויים, לבדו וביוֹזמתו. אחותו, חברת בית”ר, היתה במחתרת גטו וילנה, ובהמשך יצאה ליערות עם קבוצת פרטיזנים ונספתה.

בשנת 1945 עלה ארצה יחד עם אִמו, שהצליחה גם היא לשרוד, והתיישבו בכפר־סבא. כאן למד שנה אחת בבית־ספר תיכון ולאחר שהשמיע בפומבי את דעותיו בזכות המלחמה בבריטים, גויס ללח”י בשנת 1946. המשיך לימודיו בגימנסיה העברית בירושלים, לשם הגיע כעבור שנה יחד עם אִמו.

בלח”י עבר קורס ונעשה אחראי על שלוֹשה תאים של טירונים ואף עסק בגיוס חברים חדשים. עם הזמן, עבר למחלקת הפעולות והשתתף במרבית הפעולות נגד הערבים בירושלים. נפצע בכיבוש דיר־יאסין, ואחרי החלמתו התגייס לצה”ל. בשנת 1949 השתחרר משרות סדיר והחל ללמוד בטכניון. בשנת 1953 קיבל תואר בוגר בהנדסת אלקטרוניקה. יצא לשלוש שנות השתלמות בארצות־הברית, ובשנת 1968 הוענק לו תואר מוסמך בהנדסת אלקטרוניקה.

משנת 1961 עבד בבית־חולים “הדסה” בירושלים כמנהל מעבדה לאלקטרומיוגרפיה. בתקופה זו כתב כ־150 מאמרים, שפורסמו ברובם בביטאון מקצועי בינלאומי לאלקטרומיוגרפיה. גימלאי החל מ־1995, ומאז עסק בעיקר בתחביבו: מתמטיקה.

בשנת 1968 נשא לאשה את צִפורה לבית שמואלי, גננת במקצועה. לזוג גונן שתי בנות.

בנימין נפטר ביום ג’ אדר ב’ תשע”ד, 5 במרץ 2014 והובא למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.