מתתיהו נולד ביום ה’ בסיוון תרע”א, 1 ביוני 1911 בוורשה, פולין, בשם תיאודור. עלה ארצה בשנת 1933. גמר את הסמינר למורים בבית־הכרם בירושלים ועבד כמורה בחיפה, בה התגורר בראשית שנות הארבעים עם אשתו מרים. לא היו להם ילדים. אחת מתלמידותיו, אחותו של חבר לח”י, סיפרה על מורה המביע דעות התואמות את תורת לח”י. בשנת 1943 ביקרוהו שני אנשי לח”י כדי לגייסו והוא ואשתו היו לחברי לח”י. מתתיהו היה איש פעיל ונלהב, בעל השכלה נרחבת, כושר ביטוי וכוח שכנוע.

כחבר הנהלה במפלגת ‘הציונים הכלליים’, ניהל את סניף ‘הנוער הציוני’ בחיפה והגה רעיון להחדיר לתנועה זו איש לח”י כמשפיע וכמאתר מועמדים לגיוס ללח”י. מתתיהו התמנה מנהל בית־הספר ברמתיים ועקר לשם. אשתו ניהלה שם מוסד לילדים של עיריית תל־אביב כשבני הזוג מתגוררים בתוך המוסד. עד מהרה הפך המקום לבסיס סיוע ללח”י. מרים קיבלה לעבודה כחצי תריסר חברי לח”י, שהיה צורך למקמם בשרון. בחצר נחפר מחסן נשק. בעת טיול בירושלים עם תלמידיו, פגש מתתיהו איש לח”י מחיפה ומיד ‘גייס’ אותו כסגן מנהל הסניף של ‘הנוער הציוני’ בירושלים. כעבור זמן, כשאותו אדם הועבר לתל־אביב, הסדיר לו מתתיהו מינוי למנהל סניף תל־אביב של ‘הנוער הציוני – מצדה’.

במחתרת הירצה וחינך דורות של לוחמים אך תמיד דרש לצאת לפעולות ונשלח לקורס לנשק. בשנת 1947 צורף למרכז רעיוני שהוקם. לאחר הוצאתו להורג של הרוזן ברנדוט בירושלים, בספטמבר 1948, נאסר מתתיהו וישב בכלא יפו. בעת הפריצה, ברח והסתתר עד לחנינה הכללית, במרס 1949. במשך אותה תקופה פעל במערכת הבחירות של ‘מפלגת הלוחמים’.

אחרי הבחירות היה לפיסיקאי, שהתמחה בתורת הגרעין במכון וייצמן. בעקבות כמה עבודות שפירסם, הוצעה לו עבודה בבסיס צבאי בדייטון־אוהיו בארה”ב. חוזה לשנתיים עליו חתם, התחדש בכל פעם, והוא נשאר בארה”ב עד יום מותו  בשנת 1978.

מרים חזרה ארצה עם ארונו והוא נקבר בקיבוץ נוה־איתן, שרבים מחבריו נימנו על חניכיו ועמיתיו בפולין.