יחזקאל נולד בירושלים ביום ט”ז בחשון תרצ”ג, 15 בנובמבר 1932 למשפחה בת שתי בנות וארבעה בנים. אביו, אברהם, היה סופר סת”ם, ואִמו, לולו (מרגלית) לבית פתיא, עשתה לביתה ולילדיה. גדל בשכונת בית ישראל ואת חינוכו היסודי רכש בתלמוד תורה לבנים.
כמעט כל משפחתו, אחיו ואחיותיו, פרט לאחות הצעירה ביותר, היו מגויסים למלחמת המחתרת, שפעלה נגד הבריטים. אִמו הייתה מכינה ומבשלת את הדבק לנערים שעסקו בהדבקת הכרוזים, על אחיו, משה, איש לח”י, נגזר דין מוות והוא פוצץ עצמו יחד עם חברו לתא הנידונים, איש האצ”ל, מאיר פיינשטיין. האווירה בבית הביאה גם את יחזקאל להתגייס ללח”י בעודו בן 13 בלבד. עסק בהדבקת כרוזים, ואחד מתחביביו היה להדביקם על משוריינים בריטים. כעבור זמן נשלח על ידי המשפחה לפתח־תקוה על מנת לסייע במצבה הקשה של גיסתו, אשת אחיו, שאול, חבר לח”י אף הוא, שנעצר בידי הבריטים וישב בלטרון.
ביום 4 באוקטובר 1948, כשאך מלאו לו 15 שנים, התגייס לצה”ל כשהוא מנצל את היותו מפותח מבחינה גופנית ומזייף את גילו בלשכת הגיוס. הוא שרת שנתיים בצבא, השתחרר ביום 11 באוקטובר 1950, למעשה בטרם הגיע לגיל הגיוס, והחל לעבוד כנהג מונית בעיקר בקו ירושלים–תל־אביב. שרת במילואים בחטיבה הירושלמית והשתתף בפעולות תגמול מעבר לגבול. ביום ל’ באב תשט”ז, 7 באוגוסט 1956, בעת פעילות בשטח אויב, נפל כתוצאה משגגה מירי של קצין צה”ל והובא למנוחת עולמים בבית־הקברות הצבאי בהר הרצל.
