ציונה נולדה להוריה אסתר וחיים שָמוּר ביום כ”ו בשבט תשע”ט, 1 בינואר 1933 במחנה־יהודה בפתח־תקוה. אביה, חיים, עלה לארץ מתימן בשנת 1922 כילד צעיר עם משפחתו, האם, אסתר, נולדה במחנה־יהודה בפתח־תקוה.
ציונה היתה הבכורה במשפחה בת תִשעה אחים ואחיות. היא למדה ב”בית־החינוך לילדי עובדים”. במשך שנים עבד אביה בפרדסים שבָאזור לפרנסת משפחתו. לאחר־מכן עבד כשמש בבתי־משפט. האם היתה עקרת־בית שטיפלה בתשעת ילדיה. בהיותה בת 14 סיימה ציונה את לימודיה בבית־הספר ל”ילדי עובדים” ויצאה לעבודה, לסייע לפרנסת המשפחה.
בשנת 1946, בהיותה נערה צעירה, הכירה את מוריס (לימים בעלה), שבמהלך חברותם גייס אותה ללח”י בשנת 1947. ציונה עבדה בטיפול בילדים ולנה בבתיהם. בד בבד פעלה בלח”י, כשהדבר נעלם מהוריה. בלח”י שימשה ציונה כטבחית בקורס אימוני־שדה בזכרון־יעקב ומילאה תפקידה במסירות רבה. מאוחר יותר הועברה לבסיס בתל־השומר, שם עברה קורס אימונים בנשק. אחר הכרזת המדינה, התפרק הבסיס והחברים הבוגרים התגייסו לצה”ל. ציונה לא התגייסה מפאת גילה הצעיר.
בשנת 1951 נישאה לחבר נעוריה מוריס, והקימו משפחה בישראל.
ציונה עבדה קשה בחייה: בנעוריה – בטיפול בילדים ואחר נישואיה – בעבודה סיעודית במוסד לחולי־נפש ברמתיים. לאחר־מכן ב”בית רבקה”, בטיפול בקשישים. כ־17 שנים עבדה בבית־החולים השרון במחלקה הכירורגית ומחלקת פגים, משם יצאה לגימלאות.
לציונה ולמוריס נולדו שלושה בנים, ונכדים. במשך כל השנים הם התגוררו בפתח־תקוה.
ציונה נפטרה ביום י״ח בניסן תש״ע, 2 באפריל 2010 והובאה למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.