בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של לוחם לח”י, אברהם בן-יעקב – “מישה”

 

 

מתוך דף הלוחם באתר העמותה:

 

 

אברהם נולד ביום כ’ באדר תר”ץ, 20 במרץ 1930, בעיר העתיקה בירושלים. למד בתלמוד־תורה “מזרחי” בירושלים. השלים לימודיו לאחר שנפצע בפעם שלישית – בסמינר לוינסקי בתל־אביב. מגיל צעיר היה פעיל בתנועות־נוער. תחילה כחבר בצופי הקהילה, משם עבר לארגון בני־עקיבא ולתנועת ברית־החשמונאים בירושלים. הצטרף ללח”י בשנת תש”ג (1943), זמן לא רב לאחר בר־המצוה. גם אחיו אורי ואחותו מישאלה הצטרפו ללח”י.

 

 

ככל צעירי לח”י, פעל תחילה בהפצת כרוזים ובהדבקתם, בתצפיות על בריטים ובגיוס לוחמים למחתרת. התמחה בהתקנת מחסנים וטיפול בנשק, אך נטל חלק בהתקפות על משמרות בריטיים ברחבי ירושלים ובמיקוש דרכים. נפצע שלוש פעמים: בשנת 1946, באימונים, פציעה ביד; פציעה שניה, קשה יותר, מירי בין ההרים, באזור שייח־באדר ועמק המצלבה. כדור, שפגע בריאה, הוצא רק לאחר העברתו לבית־החולים “גלעד” בתל־אביב. לאחר שהחלים, הועבר לבנימינה, ופעל באזור השומרון במיקוש מסילת־הברזל. משם עבר לרעננה ופעל באזור השרון.

 

 

השתתף בקורסים שונים ונטל חלק בפעולות תגמול, אחרי רצח ילדי רעננה. בפרוס מלחמת העצמאות חזר לירושלים עירו והשתתף כמעט בכל פעולות הלחימה, והשחרור של לח”י בחזית הערבית: ברוממה, שייח־באדר, ליפתא, דיר־יסין, ועוד. בפעולה מתוכננת נגד הכפר מלחה, עלה על מוקש ואיבד את רגלו השמאלית. זו היתה הפציעה השלישית שלו, הקשה מכולן. לאחר זמן הוכר כנכה צה”ל.

 

 

לאחר המלחמה, השלים, כאמור, את לימודיו התיכוניים והשתלם בראיית־חשבון. במסגרת עבודתו בקופת־חולים לעובדים לאומיים, סיים סמינר לאומי לבריאות והגיע לתפקידי מפתח שונים במוסד: ראש אגף התקציבים, מנהל חשבונות ראשי, מנהל הקרנות הסוציאליות, סמנכ”ל, וחבר מזכירות הועד־הפועל של הסתדרות העובדים הלאומיים.

 

בשנת 1990, במלאת לו 60 פרש לגימלאות, בתפקיד מ”מ ומשנה למנכ”ל קופת־החולים לעובדים לאומיים. בתפקידו האחרון דאג להקמתן של מרפאות באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה. נוסף לכך פעל להקמתה של מערכת ריפוי שיניים מודרנית עם סניפים בכל הארץ.

 

 

נשוי לדינה לבית סביסלובסקי, אותה הכיר עת שימשה מתנדבת בבית־החולים “הדסה” בתל־אביב, במלחמת העצמאות. להם בן ובת, יורם ואירית, ונכדים.

 

יהי זכרו ברוך.