בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח”י לאה עליזה יוסיפוף – “צילה”

היא נפטרה בכ”ו בתמוז תש”פ – 17 ביולי 2020. הלוויתה התקיימה במסגרת משפחתית מצומצמת והיא טמונה בהר המנוחות, גבעת שאול, ירושלים.

לאה נולדה ב-1 בינואר 1.1929 במוסקבה שברוסיה להוריה רחל ורפאל קוסיוב, לאחר שהגיעו לשם לתקופה מסויימת מסמרקנד. אביה היה סוחר אמיד ואִמה עקרת־בית, שגידלה את ארבעת ילדיהם. לאה היתה הצעירה שבהם.
האב הסוחר, שהיה ציוני, נרדף בידי השלטונות ונאסר מספר פעמים. בשנת 1934, במלאת ללאה חמש הצליחה המשפחה לברוח מסמרקנד, ולאחר נדודים במשך שנה ושהִייה בעיראק, הגיעו לארץ־ישראל. הם גרו בדרום תל־אביב. גם כאן עסק האב במסחר. המשפחה היתה דתית לאומית ושמרנית במנהגיה.
לאה למדה בבית־הספר לבנות “נוה צדק” והמשיכה בתיכון ערב. בגיל 14 הצטרפה ל”ברית־החשמונאים”, בהמלצת חברתה לכיתה. בתנועה הכירה את בצלאל (יוסי), לימים בעלה, שהשפיע עליה מבחינה אידיאולוגית וגייס אותה ללח”י.

בתחילה עסקה בהדבקת כרוזים והפצת חומר. המדריך שלה היה דֹב, כיום פרופ’ יחזקאל שטיין, חתן פרס ישראל לרפואה.

הוריה לא ידעו על פעילותה בלח”י, וכדי לא לעורר חשדם, התחשב דֹב במצבה והטיל עליה תפקידים שאִפשרו לה לשוב בזמן הביתה. פעם, כשחמקה בלילה למלא משימה והשכנים סיפרו לאמהּ, שבִּתם מסתובבת בלילות, טענה האם בעקשנות שזוהי “עלילה”.

מאוחר יותר היה המדריך שלה נתן גרנביץ (פנחס), אִתו היתה בקשר יום יומי. מִלאה תפקיד של קשרית עם אוהדים, שעזרו בהתרמה, מציאת מיסתור לחברים, טיפול בפצועים, ועוד. היתה פעילה עד להתפרקות התנועה.

בשנת 1949 נישאה לאה לבצלאל, חבר נעורים במשך שבע שנים. נולדו להם שלושה בנים, שהקימו משפחות בישראל, ונכדים.