בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח”י חנה ניומן – “רחל”. חנה נפטרה ביום ד’ באב התשפ”ב, 01.08.22.
הלווייתה התקיימה בדטרויד, מישיגן, ארה”ב.

יהי זכרה ברוך!

חנה נולדה בפולין בשנת 1928 לאמה רישה ואביה אליעזר רוזן ועלתה לארץ עם הוריה ושני אחיה ב-1936, המשפחה התגוררה בתל-אביב וחנה נשלחה ללמוד בבית הספר העממי בלפור, עם סיום לימודיה נרשמה לתיכון האנגלי ביפו שהיה ממוקם ליד מטה ה-סי-אי-די.

לאחר חטיפתו ומאסרו של אחיה הבכור פסח, ב-1942 היא ואחיה, יצחק הצטרפו לאצ”ל אך כשיצחק נאסר ונשפט ל-7 שנים על נשיאת נשק, חנה פרשה מהאצ”ל והצטרפה ללח”י. היא עסקה בהדבקת כרוזים והעברת ידיעות בנוסף להיותה רוכבת אופניים מעולה. דוברת אנגלית, בלונדינית וקל היה לה להסתובב על אופניה ליד מטה הסי-אי-די מבלי לעורר חשד, כך יכלה לעקוב אחר תנועותיהם של אנשי הבולשת ולדווח על כך לממונים.

בבית בו גרה בבלפור 40, אחד הדיירים שנסע לחו”ל לתקופה ארוכה נתן לה את מפתחות הדירה עם בקשה לפקח על הדירה. דירה זו הפכה למקום איחסון כרוזים ונשק וגם למקום הדרכה. עם קום המדינה חנה התגייסה לצה”ל, בתקופה זאת פגשה איש מח”ל רודולף נוימן שהיה נָווַט בחיל-האוויר האמריקאי במשך המלחמה וכאיש מח”ל עסק בהעברת נשק מצ’כיה לארץ וגם בהעברת מטוסים מארה”ב.

חנה התחתנה עם רודי בשנת 1949, החתונה התקיימה על גג הבית בבלפור 40 בהשתתפות רבים מאנשי מח”ל. בשנת 1950 נולד לחנה בן. בעלה רודי עבד באל-על. בשנת 1952 נסעה עם רודי ובנה לארה”ב, שם נולדו עוד שני בנים, היא הפכה שם לאשת עסקים מצליחה.

חנה מסורה בלב ונפש למורשת לח”י ורואה במלחמת השחרור והקמת מדינת-ישראל חלק אינטגרלי ומשמעותי ביותר עבור עם ישראל וגאה על חלקה, שהגורל זימן לה, להשתתף בו בשורות לח”י.