שרה נפטרה ביום שבת שעבר, ד’ בסיוון תשפ”א, 15 במאי 2021 בגיל 95.
יהי זכרה ברוך!
שרה נולדה יום 1 באפריל 1926 בתל אביב ללאה ומשה קרבצוב, אִמהּ דור שני בארץ, משפחת סבה מצד האב עלתה לארץ מאודסה, אוקראינה, בתחילת המאה ה־20. אביה היה בנאי, אמהּ עקרת בית. שרה הייתה הבכורה ולה אח צעיר ממנה. בעת מלחמת העולם הראשונה גורשו הוריה על ידי התורכים לכפר־סבא. האב חצה את קווי החזית התורכית־בריטית והצטרף לגדוד הראשון ל”יהודה”, הגדוד העברי, שלחם לצד האנגלים. אחד מדודיה היה עם טרומפלדור בגליפולי, והאחר בגדוד הלונדוני ולאחר מכן הגיע ארצה עם הלגיון האמריקאי קרוב משפחה נוסף.
שרה למדה בבית הספר לבנות “דוגמה” בתל אביב. הייתה חברה בשבט הצופים ולימים מצאה את דרכה להגנה, השתתפה בקורסים שונים, שימוש בנשק קל, עזרה ראשונה ובמסעות. היא התנדבה ליחידה לוחמת, פ.מ. בה השתלמה בלוחמה ובחבלה.
עם פרוץ התקפות הערבים בשנת 1947 נטלה חלק פעיל בהגנת השכונות בתל אביב. השתתפה בפעולות חבלה ב”חסן בק” ביפו, פינוי אזרחים ממקומות מצוקה ובאבטחת שיירות מכליות דלק מבתי הזיקוק בחיפה.
בשל מטרותיה ודרכה הצטרפה ללח”י בשנת 1947 ולקחה חלק פעיל בבסיס האמונים שלו בשייח מוניס. הדריכה פלוגת בנות. שרה גויסה לצה”ל יחד עם בנות לח”י. נשלחה לקורס קצינות ראשון בצה”ל, שבסיומו קיבלה את הפיקוד על בית ח”ן ביפו. אחראית על מחסן הנשק והתחבורה.
בשנת 1948 נישאה לשמעון לונדנר, שניהם נישאו במדים. להם בן, יצחק, רופא ששרת ביחידה מוטסת בחיל אויר.
עסקה באמנות תכשיטי כסף, עיצבה ויצרה תמונות תלת ממדיות, ואף תרמה תמונה של הרובע היהודי מהעיר העתיקה למוזיאון בית יאיר.
עברה קורס של מגן דוד אדום ונהגת אמבולנס, התנדבה בהתאם בתל אביב.