בצער רב אנו מודיעים על מותו של חבר לח”י, אריה אפרתי “מיכאלי”. ההלוויה מחר, יום רביעי 6.6.2018 בשעה 14:00 בבית העלמין סגולה בפתח תקוה. יושבים שבעה בבית הבת דנה בן ברוך ברחוב פייר קניג 26 בנתניה.
אריה נולד ב־25.5.1923 בבריסק, פולין, לאִמו, פנינה, ולאביו, אליעזר. המשפחה עלתה ארצה באופן לגלי בשנת 1925 והשתקעה בירושלים. אריה למד בבית־הספר “תחכמוני”, לאחר־מכן בבית־ספר “חורב”, ולבסוף בסמינר למורים מזרחי. הוא היה בעל דעות לאומיות ובשנת 1937 התגייס לארגון הצבאי הלאומי. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התגייסו חברי האצ”ל לצבא הבריטי. בהתאם להוראה שקיבל, התגייס אריה לחיל־הסְפָר של עבר הירדן, בו שרת שלוש וחצי שנים. אחרי שהשתחרר, הצטרף, בחודש מרס 1944, ללח”י. למחייתו עבד באותה תקופה במחלקת הטלגרף בדואר. במחצית שנת 1944 נשלח לקורס מפקדים של המחתרת, שנערך בלב הכפר הערבי ג’מוסין הסמוך לתל־אביב, שם שכר זוג תימנים בית והעמידו לרשות המחתרת. זמן־מה אחרי שהשתחרר מחיל־הספר, הביא אריה למחתרת טכנאי רדיו שהכיר בעת שרותו, מנפרד שמו, אשר החל לבנות משדר עבור תחנת שידור חשאית של המחתרת וגם העביר קורס לאלחוטאים.
אריה צורף למחלקת הפעולות של לח”י ושולב במיבצעים נגד השלטון הבריטי. השתתף בפעולה משותפת עם האצ”ל: ההתקפה על בניין ה־C.I.D. (מרכז הבולשת הבריטית). הוא היה אחראי לפעולות בירושלים, לרבות הפעולה הנועזת של שחרור חבר מרכז לח”י אלדד (ד”ר ישראל שייב), ממרפאתו של ד”ר טיכוֹ בירושלים, לשם הובא לטיפול, תחת משמר. אריה היה בין הפורצים לתוך המרפאה. הפעולה הצליחה ואלדד חזר לפעילות מלאה בלח”י. אריה עבר צפונה והכין מוקשים עבור ההתקפה הגדולה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה. הוא הפעיל מוקש נגד רכב צבאי בריטי מול זכרון־יעקב ועוד פעולות נוספות. אריה פעל בירושלים, בחיפה, בתל־אביב, בשרון ובזכרון־יעקב.
עם הכרזת המדינה והקמת צה”ל, התגייס ב־30.5.1948 לחטיבה .8 היה קצין קשר. אחר הועבר לחיל־האויר וסיים את שרותו הצבאי בדרגת סרן. ב־27.5.1948 נשא לאִשה את חברתו במחתרת, רות כהן (אמירה, נמרודה), שישבה כשנה בבית־הסוהר לנשים בבית־לחם, לאחר שנתפסה עם כרוזים. לאחר מלחמת הקוממיות עבד אריה כמנהל ייצור של בית־החרושת עסיס. לאחר־מכן עבר לחברת אוסם כמנהל מפעל. בשנת 1988, לאחר מחלה, יצא לגימלאות.
לזוג אפרתי נולדו שני ילדים: ארנון ודנה.