מרגלית נולדה ביום כ”ב בסיון תרפ”ט, 4 ביוני 1926, בתל־אביב הקטנה, להוריה אברהם ולאה נדב, ולמדה בבית־הספר לבנות בנוה צדק.
בהיותה בת 14, הצטרפה לתנועת בית”ר. בשנת 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי ושרתה במצרים ביחידת הנשים, ה־A.T.S, ובעת שהותה שם, הכירה אחד מחברי לח”י, אהוד, דרכו הצטרפה למחתרת לח”י. החל מאותו יום, עשתה מאמצים להשתחרר על־מנת להצטרף אל החברים הלוחמים בארץ.

בשנת 1945 חזרה ארצה והצטרפה לפעילות מלאה במחתרת, תחת הכינוי בת־ציון. תחילה צורפה למחלקת הפעולות ולאחר־מכן עסקה בהדרכה במחלקת הנוער. כעבור זמן נשלחה לאזור השומרון ועסקה בארגון הנוער במושבות. לאחר קום המדינה, התגייסה, יחד עם חבריה למחתרת, לגדוד לח”י בצה”ל, ובמסגרתו שרתה במשך כל מלחמת הקוֹממיות.

בשנת 1949 נישאה לדב בנטוב, גם הוא חבר לח”י וכינויו יורם. הם התגוררו בתל־אביב ונולדו להם: אביגדור, אפרת ותומר יאיר, ונכדים.

בשנת 1972 החליט הזוג לעבור לקרית־ארבע (חברון), מתוך אמונה שזו הדרך להגשמה.

כעבור חמש שנים, חזרה מרגלית לתל־אביב. בשנת 1979 התקבלה לעבודה ביחידת הביצוע בבנק לאומי ועבדה שם עד יוני 1998.