בובות גבס ודרכונים מזויפים – בריחה מאפריקה דרך מנהרה
#אפריקההסיפורהאמיתי 

עבור לוחמי המחתרת, מחנות המעצר ובתי הכלא היו סמל לשעבוד ודיכוי. הבריחות לעומת זאת אפיינו וציינו את המלחמה לחופש ולשחרור. בהגיעם לבתי הכלא או למחנות המעצר חיפשו הלוחמים האסורים את דרכם אל החופש, את דרכם אל המשך מלחמת החרות. כך היה גם במחנות באפריקה. רוב ניסיונות הבריחה לא צלחו ובודדים הצליחו להימלט.

זהו סיפורו של לוחם לח”י שלמה בן שלמה “שמואל” אשר יחד חבריו, דוד ינאי, אף הוא מלח”י וחברי אצ”ל יעקב מרידור, ראובן פרנקו, יעקב הלל, נתן גרמנט הצליחו ויצאו ממחנה סמבל והגיעו עד בריסל.

לאחר שהבריחה הגדולה בה ניסו לברוח 51 מהעצורים לא הצליחה החליטו העצורים לנסות שוב. קבוצה קטנה של 6 בורחים התכוננו לבריחה. הוכנו בובות גבס שמילאו את מקום הבורחים בעת ספירת המפקד במשך שבועיים לאחר הבריחה. נקבעה נקודת מפגש מראש עם איש קשר, הוכנו דרכונים מזוייפים ובגדים צבאיים וכומתות. הם יצאו מהמחנה דרך מנהרה באורך 80 מטר. איש הקשר נפגש עימם בנקודת המפגש והוביל אותם לעיר קיסומו שבחוף אגם ויקטוריה. משם הועברו לאוגנדה ולקונגו הבלגית. בעיירה גומא עלו על ספינת נהר והפליגו בכיוון שדה התעופה קוסטרמנסוויל, שם עלו למטוס שהוביל אותם לליאופולדוויל, בירת קונגו הבלגית (זאיר). לאחר ששליח אצ”ל הסדיר להם רשיון כניסה לבלגיה, הם הגיעו לבריסל.

מבריסל נסע שלמה בן שלמה לפריס, שם השתלב מייד בפעילות לח”י והתמנה לאחראי על לח”י באירופה.

בראשית שנת 1949 שב שלמה בן שלמה לישראל. תוך זמן קצר נעצר כאיש לח”י והושם במעצר, בקשר לפרשת ברנדוט (במסגרת מעצר כל חברי לח”י לשעבר), ושוחרר עם החנינה הכללית. לאחר מכן התגייס לצה”ל ושרת בחיל האוויר.

בתמונות: בורחים יורדים למנהרה ובצד מכסה ועליו הקקטוס, דרכונים תוצרת המחנה – הונדורס ואל סלבדור