יצחק, בן אסתר ויעקב נולד ביום ה’ באב תרע”ח, 29 ביולי 1918 בציריך שבשווייץ. עלה ארצה עם הוריו. החל את לימודיו בביה”ס הקנטונלי שבציריך, ובארץ למד בגימנסיה “הרצליה”, משם עבר לבית־הספר החקלאי “מקוה ישראל”, אותו סיים בשנת 1936. היה פעיל בבית”ר, ב”זבולון” ובסקציית השחיה של “מכבי”.

בשנת 1933 הצטרף לאצ”ל ובשנת 1936 סיים קורס מפקדים בזכרון־יעקב. השתתף במגוון פעולות, אך בעיקר בעליה ב’. במרץ 1939 נשלח על־ידי יאיר, מטעם “האירגון”, לאירופה לפעילות באירגון ההעפלה. בזמן שהותו בפולין, הדריך בקורס של “האירגון” במזריץ’. הוטל עליו תפקיד המפקד־המוביל של האנייה “פאריטה”, שעגנה בחוף תל־אביב ביום 22 באוגוסט 1939, כשעל סיפונה כ־850 מעפילים. עם הפילוג באצ”ל, הצטרף ללח”י.

נעצר על־ידי הבריטים בינואר 1942 ועבר את מסלול בתי־הכלא והמעצר בארץ ובאפריקה. תחילה שהה בבתי־החולים ביפו ובירושלים, עקב תאונה שקרתה בבית־הסוהר ביפו, אחר הועבר לכלא ירושלים, לכלא עכו ולמחנה המעצר מזרע, לטרון, לכלא עכו ושוב ללטרון.

הוגלה עם ראשוני הגולים ושהה במחנות המעצר שבאפריקה: סמבל, קרתאגו, אריתריאה וגילגיל שבקניה. חזר ארצה עם אחרוני המגורשים בשנת 1948.

מיד עם שובו, הצטרף לחיל־הים ושירת כמפקד נמל יפו, בדרגת חובל. כששוחרר, הקים חברת דיג, וכשזו התפרקה, כעבור כ־15 שנה, עסק בשמאות ביטוח ימי.

נפטר ביום ט’ בטבת תשל”ו, 13 בדצמבר 1975 והובא למנוחות בבית העלמין בחולון.