דוד נולד ביום כ”ג באדר תר”ץ, 23 במרץ 1930 בתורכיה לאביו יצחק ואמו תמר. האב, שעסק בעבודות בניין, היה שומר מסורת וציוני נלהב ורצה שחמשת ילדיו יתחנכו בארץ־ישראל.
בשנת 1936 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בשכונת משכנות בירושלים. דוד למד בבית־הספר לבנים בירושלים ובכפר חיטים, במסגרת גרעין נוער ירושלמי להתיישבות, בחסות התאחדות הספרדים. היה חבר בתנועת ‘הנוער הציוני’, שדגלה בתורת ז’בוטינסקי. בשנת 1944 עבר עם משפחתו לתל־אביב. כאן עבד כנער שליח ומתלמד בבית־מלאכה למנעולים ברחוב הוֹרדוס והתגורר בשכונת התקוה.
הצטרף ללח”י בשנת 1945. פעל במסגרת מחלקת הנוער בהפצת חומר הסברה ובהדבקת כרוזים. באחד המקרים, הוכה עד זוב דם על־ידי אנשי ה”הגנה” בשעת הדבקת “המעש”. לימים עבר למחלקה ו’, בה עסק באיסוף ידיעות, ואחר־כך פעל במחלקת הפעולות. השתתף בפעולות החרמה באזור תל־אביב, וכשהחלו הקרבות עם הערבים, השתתף בפעולות חבלה בתל־עדס, ליד מגדיאל ובאבו־כביר, זאת לאחר שעבר קורס בשימוש בנשק.
באחד המקרים ניצלו הוא וחבריו מפגיעה, כאשר מפקד הפעולה מנע מהם גישה אל מטען חומר נפץ שלא התפוצץ בזמן. לאחר קום המדינה התגייס עם חבריו לחטיבה 8 ושירת בגדוד 82, פלוגה א’ של השיריוניות, בתפקיד נהג ומקלען. השתתף בכל קרבות החטיבה, בכיבוש שדה־התעופה לוד, בית־נבאללה והסביבה, משטרת נגבה, באר־שבע ועוג’ה־אל־חפיר.
השתתף במלחמת קדש כחבלן בגדוד 42, במלחמת ששת הימים – בגדוד מרגמות כבדות, במלחמת יום הכיפורים – כנהג תובלה, במשך שישה חודשים, ובמלחמת של”ג – כנהג תובלה בחיל־האויר. כן שרת במילואים במשך שלושים וארבע שנים. דוד נשוי לשרה לבית דיין ולו שלושה ילדים ונכדים. עבד במשך 40 שנה כנהג בעיריית תל־אביב. גימלאי משנת 1995.