חנה אליאב בת לאה ורחביה נולדה בניו יורק ביום י”ז באייר תרפ”ב, 15 במאי 1922 ועלתה לארץ בשנת 1927.

בשנת 1940 הצטרפה לפעילות מחתרת לח”י בירושלים ושימשה כמחסנאית תחת פיקודו של יעקב אליאב (ישקה) “אביאל”. חנה ריכזה את הנשק של הלח”י בירושלים במקומות מסתור שונים. באחת הפעמים בעת שהעבירה נשק על גופה ברחוב המלך ג’ורג’ לאחר שעברה את רחוב יפו בדרך דרומה, היא הבחינה במחסום בדיקה של חיילים בריטיים. מכיוון שלא היה סיכוי לברוח, היא האטה מאוד את הליכתה עד שהמחסום עבר לצד השני של הרחוב.

נישאה ליעקב אליאב (ישקה) “אביאל”, אחד ממייסדי לח”י וממפקדיה הבולטים.

לאחר שהות של שנתיים בצרפת, מתוכם היה כלוא יעקב במשך שמונה חודשים בבית סוהר בבלגיה, חזרו לארץ ישראל היישר למלחמת הקוממיות. יעקב המתין במטוס עד שחנה אישרה שאין בריטים בקרבת מקום.

לחנה ויעקב נולדו להם שתי בנות, בן, ונכדים.

קיבלה אות לח”י ואות על”ה.

כל חייה עסקה בעיצוב וייצור של תכשיטי יוקרה. הייתה מאוד יצירתית עם נביעה בלתי מוגבלת של עיצובים חדשים.

חנה נפטרה ביום ו’ בשבט תשע”ד, 7 בינואר 2014 והובאה למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים.