מתתיהו נולד ביום ט” בתמוז תרע”ט, 7 ביולי 1919 בעיר שופרון שבהונגריה למשה ולרבקה. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון והצטרף לתנועת בית”ר.

בשנת 1938, כשהתנועה כבר היתה בלתי חוקית, נקרא על ידי נציב בית”ר לבודפשט לתפקידי ארגון וחינוך. הוא עסק גם בעליה ב’, במסגרת ‘אף על פי’, ועוד מצא זמן ללמוד באוניברסיטה.

לאחר ‘סיפוח’ אוסטריה לגרמניה, אירגן, עם חברים נוספים, רשת הברחת יהודים מאוסטריה להונגריה, משם הצליח חלק מהם להגיע ארצה. הוא הואשם בהברחת ‘עריקים’ וירד למחתרת. בין 1938 ל־1944 חי תחת 17 שמות בדויים. באביב 1944 השתלטו הנאצים על הונגריה והוא נרתם להצלת יהודים, על ידי השגת תעודות מזויפות, הכנת בונקרים למחבוא וכיו”ב. הוא הצליח להיכלל בקבוצת בית”רים קטנה שצורפה ל’רכבת של קסטנר’ והגיע לצרפת בשנת 1945 בתחילת 1946 עזר לאצ”ל בארגון עליה מצרפת, עד שפגש את יעקב אליאב והצטרף ללח”י.

עם אליאב ובטי קנוט הכין והעביר מצרפת לבלגיה מזוודה ובה מעטפות נפץ, שהיו מיועדות לאנשי שלטון בריטים. בגבול הבלגי הם נחשדו על ידי המוכסים, שאסרו את אליאב ואת בטי. מתתיהו לקח את מזוודתו של אליאב ועבר בשלום. מבלגיה שלח את המעטפות לתעודתן בדואר, כמתוכנן. עוד באותו לילה חזר לפריס ודיווח על שאירע. תוך כדי פעילות, הצליח להמשיך בלימודיו באוניברסיטה של פריז ולסיים כלכלה מדינית ופילוסופיה.

מתתיהו הקים מעבדה לייצור דרכונים ותעודות זהות ועסק בהרחבת הקשרים של לח”י בצרפת. בעקבות ניסיון נפל להפציץ את לונדון מהאויר, נאלץ שוב לשנות את זהותו. בשנת 1949 הועבר לוינה, שם נחשד ונעצר לשִשים יום.

ביום 16 באוקטובר 1950 עלה מתתיהו ארצה, עיברת את שמו ונשא לאשה את רות, שהייתה מפעילות לח”י בפריז והתמחתה בהכנת תעודות להצלת יהודים. הם התיישבו בבאר שבע, ומתתיהו עבד במ.ע.צ. באחת מנסיעותיו בכביש סדום, שהיה אז בהליך סלילה, נפצע קשה בזרועו באש מסתננים ערבים. לאחר פציעתו עבד תקופות שונות בביטוח הלאומי, במפעלי ים המלח, ולבסוף בספריה של אוניברסיטת בן גוריון.

מתתיהו היה אדם משכיל, אינטליגנטי, בעל הופעה מרשימה, איש חברה מבריק וידיד טוב.

נפטר ביום כ”ח בחשוון תשנ”ה, 2 בנובמבר 1994. הותיר אִשה, רות, בת, בן, ונכדים. הובא למנוחות בבית העלמין החדש בבאר שבע.