יצחק נולד בפולין בכג’ בכסלו תרפ”ד, 12 בינואר 1923בעיירה אופַלֶה במחוז לובלין. האב חיים, יהודי חסיד, והאם אסתר, עקרת בית. לאחר שחיסלו את בית העסק שלהם, עלו ארצה עם ילדיהם בשנת 1934. יצחק קיבל חינוך דתי לאומי.

בשנת 1939 הצטרף לתנועת הנוער הדתית לאומית “ברית החשמונאים”, שהיתה תנועה חינוכית לוחמת וְשאפה להקמת מלכות ישראל והדריכה את חניכיה למסירות נפש ולשחרור המולדת מעול זרים.

בשנת 1939 גויס לאצ”ל, בו עבר קורס ראשי קבוצות והתמנה למדריך של בני ישיבות, שעסקו בעיקר בהדבקת כרוזים.

עם הפילוג באצ”ל, בשנת 1940, הצטרף יצחק אל אנשי יאיר והיה לאיש לח”י. באותה תקופה הוא שימש כראש קן של ברית החשמונאים בתל אביב. תפקידו זה הקל עליו לגייס מבין חניכיו חברים חדשים למחתרת.

לצורך פרנסתו הקים בית מלאכה בדרום תל אביב, בו פעל גם בית הדפוס של לח”י. בבית הדפוס עבדו בנות לח”י כדי להסוות את פעולתו. יצחק גייס מקומות מסתור לאחסון פצועי המחתרת ולבורחים ממחנה לטרון. בתוקף תפקידיו היה קשור למשפחות ולנשים אוהדות לח”י, אשר סיכנו את עצמן במתן סיוע.

השתתף בהתקפה על בנין האינטליג’נס הבריטי, בסימטה שבדרך יפו–תל אביב, בהתקפה על שרונה, ובמספר פעולות, בתפקידי עזרה ראשונה, במסגרת המחלקה הרפואית.
עם הקמת צה”ל, התגייס עם יחידת לח”י לגדוד 89, בחטיבה 8, עמה השתתף בכל קרבות הגדוד במלחמת הקוממיות.

בשנת 1949 נשא לאשה את רחל ארליך ונולדו להם שלושה בנים ובת. הבכור, אהרון, משמש רב בישוב חיספין שבגולן ומחנך בישיבת ההסדר במקום. אהוד מכשיר עצמו לרבנות, חסיה נשואה לרב קליגר המשמש כראש ישיבה תיכונית.

יצחק נפטר ביום כ”ב בתשרי תשע”ט, 30 בספטמבר 2018 והובא למנוחות בבית העלמין סנהדריה בירושלים.