עמנואל נולד בכ”ה באב תרצ”א, 8 באוגוסט 1931 להוריו ניסים ואביגיל. גדל בשכונת נוה־צדק בדרום תל־אביב. בהיותו בגיל שבע נפטר אביו החייט. והוא עבר לבית סבתו. למד בבית־ספר תחכמוני. בהגיעו לבר־המצוה, חזר לבית אמו, שהתגוררה בצפון תל־אביב. החל לעבוד בבית־חרושת “סדן”, ליציקה, ובערב למד בבית־הספר המקצועי מכס פיין.

הצטרף לתנועת הנוער מכבי הצעיר, בצפון תל־אביב. התבלט במזגו הנעים וחביבותו. הצטיין בנגינה במפוחית־פה ובפריטה על מנדולינה. יצר חליליות מקני־סוף והפליא לנגן בהן. עמנואל פירנס את משפחתו. במכבי הצעיר הושפע על־ידי חברו יוחנן כהן (אחיה של גאולה כהן) הצטרף לאצ”ל והשתתף בכיבוש יפו, כשבערב ליל הסדר לקחו אותו מן הבית. נפילת חבריו השפיעה עליו קשות. הצטרף ללוחמי חרות ישראל וגוייס עם כל חבריו, בהיותו כבן 17, לגדוד 89 בחטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה.

למרות ניסיון לשחררו בשל גילו הצעיר, תבע בכל תוקף להמשיך ולשרת כלוחם בחטיבה. נשלח לקורס מפקדי כיתות וסיימו כסמל, אך סירב להיפרד מחבריו ובחר לשרת כטוראי. לחם בכל הקרבות בהם השתתפה חטיבה 8.

כן השתתף בכיבוש רמלה־לוד ושמו מופיע באנדרטה שנמצאת בכניסה ללוד.

בכ”ה בכסלו תש”ט, 27 בדצמבר 1948 נפל בקרב לכיבוש עוג’ה־אל־חפיר, במסגרת מיבצע חורב. נטמן בחלקה הצבאית בנחלת־יצחק.

השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח.