רחל נולדה לאליעזר ובלהה לבית בז’סקי, בטרנוב פולין בכ”ז בחשון תרפ”ה, 24 בנובמבר 1924 הצעירה מבין שני אחיה משה וזאב, ואחותה שרה. בבית דתי אמיד. למדה בבית ספר ממלכתי פולני. מגיל צעיר הצטיינה בציור ובאהבה רבה לקריאה.

עם התגברות האנטישמיות בפולין, עלתה המשפחה לארץ ישראל בשנת 1935, תחילה לתל אביב, אך אביה שהיה סוחר בגולה, רצה להיות איכר בארץ ישראל, קנה משק מעורב (פרות, תרנגולות). הם הגיעו לכפר סבא בפורים 1936, עם פרוץ המאורעות.

רחל למדה בבית ספר בית יעקב ואח”כ באוסישקין. הייתה פעילה בצופים ובבית”ר, מקובלת על חבריה, הצטיינה בציור, במיוחד בציור מפות (3 מפות שלה נשלחו לתערוכה בינלאומית בלונדון). בשל המצב הקשה בבית ויתרה רחל על המשך לימודים ויצאה לעבוד בליטוש יהלומים בגיל 15. את אהבתה לספרים לא זנחה, ונהגה לומר כי את השכלתה רכשה מהקריאה. בשנת 1940, לאחר שעסקי המשק לא צלחו, קנה אביה מכולת בתל אביב.

בת 16 הצטרפה ללח”י בהשפעת יהושע ונחה כהן. בהדרכתם עברה קורסים בכללי קונספירציה ובשימוש בנשק, וכמקשרת לשניהם. כשנוכחה שיהושע, שהיה אז מבוקש והסתתר בפרדסים רעב, “סחבה” מדי יום לחם מחנותו של אביה, גם לחברים האחרים במחתרת. בו זמנית צורפה למחלקה ו’. עקבה וצפתה אחרי קציני בולשת ומשטרה בריטיים, בוגדים יהודים ששיתפו עימם פעולה, עסקה בהחרמות רכוש, הדבקת כרוזים עם שחר ועוד.

בשנת 1944, הכירה את בוקי אבנון באחת הפעולות, ומאז לא נפרדו. בשנת 1945 הייתה הפעילות בפיקודו של יעקב (מזל) מגוונת מאד: הכנת תיקי פעולה, הנסיעות השבועיות אתו לאברהם גפני שהיה אדריכל ולימד אותה להכין מפות לפעולות וגם הכנת חוברות הדרכה לנשק.

בשנת 1946 נישאו רחל ובוקי ופעילותה פחתה. עם זאת שימש ביתם מקלט לזקוקים לו, ומקום מפגש שבועי למערכת “מעש”. גם חבריו של בוקי ששרדו וחזרו מהתופת מצאו פינה חמה בביתם. נולדו להם שתי בנות, ניוה, שנפטרה ממחלה בגיל 16, ואסתי שתבדל”א, עובדת סוציאלית. לה ולבעלה עודד, שני בנים – אייל ואלון, ושתי בנות – אורלי ואפרת.

בשנים 1966–1967 שמעה הרצאות באוניברסיטת ת”א ב”מבוא לסוציולוגיה” מפיו של פרופ’ יונתן שפירא. ובשנים 1967–1968 “אנטרופולוגיה ויזואלית” מפיו של פרופ’ משה בְּרַוֶר.

רחל עבדה כמגיהה בעיתונים “דבר” ו”מעריב”, ובד בבד למדה ציור במשך 7 שנים במכון “אבני”. עסקה בהוצאתו לאור של ספר “לח”י – אנשים” – בהגהה, בהשלמה וגם בעריכה. בשעות הפנאי לומדת ומשחקת ברידג’. סיפור חייה פורסם בספר: “עליהן לא כתבו”.

רחל נפטרה בי”ג בסיון תשע”ז, 6 ביולי 2017 והובאה למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.