ניסים נולד בשנת 1924 באורפה (אור כשדים) שבתורכיה להוריו משה וויקטוריה. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1930 באופן בלתי לגלי, דרך סוריה ולבנון, והשתקעה בראשון לציון, שם התגוררו הורי אִמו.

היה חבר בית”ר משנת 1937 וכעבור שנתיים גוייס לאצ”ל. בעת הפילוג, הצטרף ליאיר. עבר אימונים באקדח, בהדרכתו של ניצ’קו (ניסים ראובן), ולאחר מכן צורף לתא של “הבולגרים” בראשון לציון. נעצר עקב הלשנה, בהיותו עובד אזרח במחנה הצבא בסרפנד ונחקר בבולשת הבריטית ביפו. לאחר חקירה בת 48 שעות, שוחרר בשל היותו קטין, אך נאסרה עליו התעסוקה בעבודה ממשלתית או צבאית. הוא עקף איסור זה על ידי שינוי שמו בתעודת זהות חדשה. בעקבות שוד בנק אפ”ק בתל אביב ורצח השוטר צופייב, נעצרו רוב חברי לח”י בעירו ואבד לו הקשר עם התנועה. בשנת 1943 חזר והצטרף לאצ”ל.

באותה תקופה היה ממקימי “חזית פועלים לאומית” והיה נציגה בלשכת העבודה. לאחר קום המדינה, הצטרף לתנועת החרות ושימש בתפקיד מזכיר הסניף בראשון לציון. היה ממקימי סיעת תכלת לבן וראש הסיעה במועצת הפועלים של עירו. עד היום הוא חבר מרכז תנועת החרות וחבר הנהלת סניף התנועה בראשון לציון.

בשנת 1944 נשא לאשה את אדלה לבית כוכב. נולדו להם ארבע בנות ושני בנים. עבד בתפקיד מנהל סניף דוֹאר, עד פרישתו בשנת 1990. לאחר פרישתו הוא התרכז בעיסוקיו הציבוריים.

ניסים נפטר ביום י’ בטבת תשס”ג, 14 בדצמבר 2002 והובא למנוחות בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון.