מפגשי מחתרת בכיכר לונדון

כיכר לונדון. צילום: זולטן קלוגר. מקור: ויקיפדיה

החיים במחתרת חייבו ציות לכללי בטחון וסודיות חמורים. אנשי לח"י השתמשו בכינויים בלבד ופעילותם היתה על פי רוב בתאים קטנים, על מנת למדר את המידע עקב החשש מהלשנות ומאסרים. בנוסף, מיעטו חברי לח"י להצטלם, במיוחד עם חברי לח"י נוספים, מחשש שיזוהו בתמונות על ידי הבריטים. אולם לא תמיד דבקו חברי לח"י בכלל זה ובזכות זאת קיימים בארכיון העמותה תצלומים המציגים את חברי לח"י בזמן פעילות המחתרת, המהווים תיעוד אותנטי ורב חשיבות של התקופה.

יתרה מזו, עיון בתמונות שבארכיון מראה כי היתה נקודה אחת שהיתה פופולארית עד מאוד לצילומים שכאלה – ולמרבה האירוניה היתה זו כיכר לונדון, שנחנכה בתל אביב במאי 1942, כמחווה לעמידתם של הבריטים בהפצצות הגרמניות על לונדון. הסיבה לפופולאריות הגדולה של האתר היתה ככל הנראה העובדה שהיתה קיימת צלמניה בקרב מקום, והצלם שם נהג לצלם את אלו שביקשו להצטלם בכיכר הנאה. גם לאחר קום המדינה, המשיכה הכיכר להיות אתר צילום מרכזי עבור מי שנהרו לתל אביב להתבדר ולהירגע, בין השאר, מהקרבות הסוערים להקמת המדינה.

חנה ערמוני – "שרה", נובמבר 1942.
כורעים מימין: אנשי מחלקה ו', מאיר פוני – "שאול, עמיהוד" ואברהם בהרב- "יואל"; עומדים מימין: יוסף רשלבך – "ישראל", חיים אחישר – "אבנר" וחיים אפלבוים – "אלימלך". ככל הנראה 1943.
יעקב בנאי – "מזל", מפקד החטיבה הלוחמת של לח"י ורעייתו, חנה, שהצטרפה ללח"י בעקבותיו.
מימין: מרגלית סברדלוב – "דרורה" וחיה אלפרוביץ – "נילי".
שולמית שרצקי – "יעל" (משמאל) וחברה.
לאה כהן (גרנק) – "יהודית" (מימין) וחברות.
שמואל יונגשטיין – "אברהם" וחברים.
מבלים בתל אביב לאחר הקרב על עירק סואידן. מימין: יעקב גורן – "יפתח", יהודה גפני – "אליעזר", רפאל אביגד – "אהוד", ניסים טרגנו – "אבנר". נובמבר 1948.
הפוגה מהקרבות של מלחמת העצמאות. ראשון מימין: משה גולדברג – "בן ציון". ראשון משמאל: ניסים טרגנו – "אבנר".