גרשון לאה לבית שפירא – רזיה

שם מלא: גרשון לאה לבית שפירא
כינוי בלח"י: רזיה
תאריך לידה: 6.2.1931
ארץ ועיר לידה: ישראל, תל אביב
שנת הצטרפות ללח"י: 1944
 

לאה נולדה ב־6.2.1931 בתל־אביב להוריה מלכה ונחום שפירא. אביה עבד בבית־דפוס ואִמה היתה עקרת בית, שגידלה את חמשת ילדיה בחום ואהבה. המשפחה היתה דתית־לאומית.
רזיה למדה בבית־הספר העממי "בלפור" והמשיכה בתיכון "בלפור".
היתה חברה ב"הפועל" תל־אביב, הצטיינה בספורט ובהתעמלות אמנותית, השתתפה בתחרויות ארציות וזכתה בפרסים על השגיה. היא למדה גם בלט קלאסי ומודרני.
ב־1944 גוייסה ללח"י. בגיל 16 שינתה את שמה לרזיה וזה היה גם הכינוי שלה בלח"י. היתה פעילה במחלקת הנוער, עסקה בהפצת חומר ובהדבקת כרוזים. אחר הועברה למחלקה ו' – למודיעין, שם עסקה בתצפיות. היתה קשרית והעבירה נשק, כשהיא מחופשת לאשה בהריון, לחיפה, ירושלים, ועוד. בשייח־מוניס היתה בת יחידה בקבוצת לוחמים, שעסקה בתרגילי שדה ובלימוד שימוש בנשק. רזיה נאסרה פעמיים, ובכל פעם הצליחה לברוח מידי הבריטים.
אחר הכרזת המדינה, התגייסה רזיה לצה"ל, סיימה קורס קצינות ב"דורה", היתה קצינת ספורט והדריכה בחורים בטבחה.
לאחר שיחרורה מצה"ל, למדה במכון וינגייט, והיא בוגרת המדרשה. בשנת 1953 נישאה לדוד גרשון, שאף הוא היה חבר לח"י.
רזיה היתה מורה להתעמלות, לבלט קלסי ומודרני, היתה לה להקת רקדניות. היא ניהלה קייטנות בינלאומיות בכפר הירוק לנוער מהארץ ומחו"ל, ולימדה "הליכות ונימוסין". היתה גם בשליחויות בחו"ל עם בעלה דוד, ששימש כיועץ של הבנק העולמי. בשנים 1983–1990 למדה אומנות, ציור ופיסול. היא בוגרת "אבני", בארץ, והשלימה לימודיה באיטליה וצרפת. חברה באגודת הציירים והפסלים בישראל.
רזיה פסלת בינלאומית, אומנית יוצרת, מוכשרת, שבפסלֶיהָ בולטת השפעת הגומלין בין הבלט, התנועה ובין אמנות הפיסול והציור. פסליה יצוקים ברונזה, ולמרות קשיות החומר, חָש הצופה בעֶדנה וברוֹך במלוא עוצמתם. היא זכתה בפרסים בארץ ובחו"ל. ב־1993 בתערוכה בינלאומית בצרפת, זכתה בפרס על פסל ההריון – "כך העברתי נשק במחתרת", אותו תרמה למוזיאון לח"י, כמו־כן תרמה למוזיאון את דיוקנו של יאיר אותו פיסלה. פיסלה דיוקנאות של אנשים מפורסמים: יאיר שטרן, מאיר שמגר, ביל קלינטון, בנימין נתניהו, המלך חוסיין, יצחק מודעי, ושמעון פרס.
לזוג רזיה ודוד גרשון שני ילדים: נֹגה ובֹעז, ונכדים.