גורן (גורונצ'יק) שלמה – ירמיהו

שם מלא: הרב גורן (גורונצ'יק) שלמה
כינוי בלח"י: ירמיהו
תאריך לידה:
ארץ ועיר לידה: פולין, זמברוב
שנת הצטרפות ללח"י:
 

הרב שלמה גורן נולד בזמברוב, בפולין, לאביו רבי אברהם ולאמו חיה־צפורה. הוריו עלו בשנת 1925 לארץ, היו ממייסדי כפר־חסידים (אז "נחלת יעקב") ועברו את יסורי ההתנחלות: מחלות ורעב. בשל המחלות נאלצו בני המשפחה, לעבור לירושלים. משהחל הילד ללמוד לימודים מסודרים, הפתיע את מוריו בכשרונותיו הנדירים ובזכרונו המופלא, ועוד בטרם הגיעוֹ למצוות נתקבל – תופעה ללא תקדים – לישיבת חברון, שעברה לאחר מאורעות תרפ"ט לירושלים. התמדתו בישיבה היתה בלתי רגילה. כנער, הוכרה גאונותו על־ידי כל גדולי התורה בירושלים. בגיל שבע־עשרה כבר הופיע ספרו הראשון "נזר הקודש", על הרמב"ם, וכעבור שנתיים הופיע ספרו "שערי טהרה", גמרא על מסכת מקוואות, ספרים שהשאירו רושם רב על לומדי התורה ואנשי המדע, והוא הוכר על־ידי רבני הדור כגדול הדור הבא.
בצעירותו גרה המשפחה בקרית־משה, בירושלים ושלמה לקח חלק בשמירה. אבל היות ולמד כל היום ביקש שיתנו לו את המשמרת האחרונה בלילה. 
הוא התגייס כנוטר והשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית (פילוסופיה ומתמטיקה). ועסק בעבודתו המונומנטלית: הוצאת התלמוד הירושלמי עם פירוש חדש והשוואת גירסאות, ולמרות העומס, הצטרף ללח"י. תחנת השידור של לח"י פעלה מביתו. כשברח אנשל שפילמן, התאכסן בביתו במשך שבוע ובני הבית הובילוהו מחופש כחתן לתל־אביב. גם בבריחה אחרת הגיעו הבורחים לביתם. בביתו היה "סליק" של הלח"י, שנשמר עד לרצח ברנדוט. עם הקמת המדינה, הצטרף לכוחות הלוחמים, פעל כצלף הטוב ביותר בירושלים, ואף עבר קורס למקלעים כבדים.
בשנת 1945 נשא לאשה את הרבנית צפיה, בתו של הגאון הצדיק רבי דוד כהן ("הנזיר"). ילדיו: עו"ד אברהם, השופטת תחיה שפירא, והפסיכולוגית דרורית תמרי. לאחר הקמת צה"ל, כהן כרב הראשי של צה"ל והגיע לדרגת אלוף. בשנת 1951 זכה בפרס הרב קוק.
כל המסגרת של הרבנות הצבאית – החוקה הצבאית, סדר התפילות, הפעילות התורנית – טופלה על־ידיו והיא הקובעת עד היום. היה הראשון ללוות את החיילים בקרבות, הראשון להגיע ב־1967 לכותל המערבי. במערת המכפלה הוא שפרץ את השער ועשה את קברי האבות לנחלת הכלל. צנח עם הצונחים, במסירות נפש עבר לאסוף את גוויות החללים, לעתים בינות לשדות מוקשים. הוא גם דאג להביא לקבורה את עצמות חיילי בר־כוכבא. עם שחרורו מצה"ל, היה לרב ראשי בתל־אביב ונבחר לרב ראשי בישראל ולאב בית־הדין העליון. עשרות שליחויות מרשימות עשה בשם המדינה בחוץ לארץ. פסקיו ותשובותיו הם למאות. מאמריו התורניים בכל שטחי היצירה התורנית גם הם מסתכמים במאות. עד כה כבר הופיעו כעשרה ספרים מיצירותיו. יחיד היה בדורו.