ד”ר אולה בוקשפן נולדה באוסטרובה, צ’כיה, ביום כ”ג בתמוז תרפ”ה, 15 ביולי 1905, להוריה אנטונינה ואביגדור זוננשיין. הייתה לה אחות בכירה. אביה היה ממכובדי העיר, מהנדס, קבלן אמיד, נשיא הקהילה היהודית, נשיא מכבי צ’כיה, מיוזמי רעיון “המכביה”, ובעל תודעה ציונית עמוקה. אמה היתה עקרת בית וטיפלה בחום ובאהבה בשתי בנותיה ובמשפחתה.

בשנת 1924, בהיותה בת 19, נסעה לוינה והיתה סטודנטית באוניברסיטה, שם למדה בשנה הראשונה אמנות, אך בשנה שלאחריה עברה ללימודי הרפואה. בשנה הראשונה לשהותה בוינה, הכירה את ד”ר דוד בוקשפן, מי שעתיד היה להיות בעלה. לאחר שסיימה את לימודי הרפואה, התמחתה אולה ברפואת־עיניים. בשנות שהותם בוינה, היו בני הזוג פעילים בקורפרציית הסטודנטים היהודים “העבריה”. דוד ואולה בוקשפן נישאו ביום 30 במרץ 1930 ולאחר שדוד סיים את התמחותו כעורך־דין, עלו לארץ בשנת 1934.

היא הייתה מהרופאות הראשונות של קופת־חולים לאומית. כן עבדה כרופאה במרפאות שונות, ששרתו אנשים מעוטי יכולת.

אולה הצטרפה לאצ”ל בסוף שנות ה־30 ואברהם שטרן היה אחד ממדריכיה, לרבות שימוש בנשק. ללח”י הצטרפה בשנת .1944 שימשה רופאה הן באצ”ל והן בלח”י. בין אנשי הקשר שלה היה מַרֶסֶה, מי שהיה אחראי על היחידה הרפואית בלח”י. היא הושיטה עזרה לרבים מאנשי אצ”ל ולח”י, בזמנים קשים ומסוכנים (בין מטופליה היו ד”ר ישראל אלדד, נתן ילין מור ויצחק שמיר). הייתה מוּכרת כרופאה מעולה, אהודה על החולים, שטופלו על־ידה במסירות עד ליומה האחרון.

בעלה, שהיה ממנהיגי התנועה הרביזיוניסטית בשנות ה־30 וה־40, פעל גם כמקשר בין התנועה לַמחתרות, ויָצא לשליחויות חשובות בחו”ל. היה מקורב ליאיר שטרן, דוד רזיאל ויצחק שמיר, ולרבים מראשי אצ”ל ולח”י. נפטר ב־1972 הורי אולה ניספו בשואה ואחותה נפטרה בשנות ה־50.

על פעילותה במחתרת נודע לילדיה רק בזמן כיבוש יפו, כאשר טיפלה במסירות בלוחמי האצ”ל. ד”ר אולה בוקשפן היתה אם חמה לילדיה, סבתא אוהבת לנכדיה, ומסורה מאד למשפחתה.

אולה נפטרה ביום ט”ז בסיון תש”מ, 31 במאי 1980 וציוותה את גופתה למדע. הותירה אחריה שני בנים, עמירם ואלדד ונכדים. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.