אנו מצטערים להודיע שנפטרה חברת לח”י, שושנה גרדוש – “ליליאן” , אלמנתו של חבר לח”י, קריאל גרדוש,-“שיר”, הקריקטוריסט – “דוש”. ההלוויה תתקיים, מחר, 16.4.2018 בשעה 16:00 בבית העלמין ירקון בשער הגאולה. יושבים שבעה בביתה, ברחוב ברלינר 8 , דירה 27 ברמת אביב, החל מהשעה 12:00.
שם מלא: גרדוש שושנה לבית רומן
כינוי בלח”י: ליליאן
ארץ ועיר לידה: רומניה, טרנסילבניה
שנת הצטרפות ללח”י: לא ידוע
שושנה (ז’וז’י) נולדה ב- 27.11.1927 בטרנסילבניה שברומניה לפרדריקה ואימרה רומן. בשנת 1940 גורשה המשפחה להונגריה בשל היותה בעלת נתינות הונגרית. למרות המלחמה המתחוללת באירופה, חייהם, כשאר יהודי הונגריה, היו יציבים: שושנה המשיכה את לימודיה בגימנסיה הונגרית יוקרתית ואביה ניהל את מפעל העצים של המשפחה.
במרץ 1944, עם כניסת הגרמנים להונגריה, השתנה מצב היהודים לרעה, בעיקר מצבם של יהודי ערי השדה (כחצי מיליון איש) שלאחר מכן הובלו על ידי הנאצים להשמדה המונית במחנות.
בקיץ נלקח אביה של שושנה למחנה עבודה ושם נספה. באוקטובר 1944 תפסה המפלגה הפשיסטית ההונגרית (צלב החץ) את השלטון בהונגריה – ביוזמתה נרצחו אלפים מיהודי בודפסט.
שושנה ואמה הצליחו להינצל בעזרת ניירות מזויפים שהכין אב המשפחה. הן ניצלו על ידי פקיד נוצרי שהועסק אצל האב ודאג להסתיר אותן בבור ליד ביתו בכפר באזור בודה.
בתום המלחמה עזבו שושנה ואמה את בודפסט ההרוסה ועברו לעיר סגד. שם חיפשו את קרובי משפחתם אך לשווא, כולם נהרגו במחנות. הן החליטו להישאר בסגד כיוון ששם היה ניתן להשיג מזון. שושנה המשיכה את לימודיה התיכוניים ובמקביל הכירה את מי שעתיד להיות בעלה – שרל (לימים קריאל) גרדוש, שהיה סטודנט ועיתונאי. הזוג נישא ועזב את הונגריה הקומוניסטית ובאוקטובר 1946 הגיע לפריס. בפריס היה הזוג מקורב לחוגו של ז’אן פול סרטר, אשר הטיף נגד דיכוי חופש האדם ובעד פעולה בלתי מתפשרת להשגתו.
כניצולי שואה הזדהו השניים עם מאבקם של “לוחמי החירות” מארץ ישראל ועל כן התגייסו לתנועה. פריס הייתה המרכז הגדול ביותר של פעילות לח”י באירופה. שושנה ובעלה עברו קורסים לשימוש בנשק וקורסים לשימוש בשיטות חבלה במחסני “הסנדלר”. השניים עסקו בהסברה, גיוס משאבים ואנשים ובפעילות מבצעית-מדינית. שושנה, שכינויה היה “ליליאן”, ידעה שפות רבות, שימשה גם כקשרית לדר’ יעקב ירדור (רש-דל), נציג האגף המדיני של לח”י. שושנה ביצעה משימות שונות, ביניהן העברת נשק ממקום למקום. למרות ששושנה לא גדלה בבית ציוני, היא הרגישה “שייכת למשהו, למשהו חשוב, לבניית דבר גדול…”
בעלה של שושנה, קריאל גרדוש,לימים “דוש”, הפך למאייר הראשי של לח”י. הקריקטורות הפוליטיות הרבות שצייר נשלחו מפריס לישראל עבור עתון לח”י “המעש”- עליהן נהג לחתום תחת שם העת “שיר”.
בתחילת 1948, חודשים ספורים לפני הכרזת המדינה. עלה הזוג לישראל באמצעות תעודות מעבר צרפתיות – “ויזות לארגנטינה דרך פלסטינה” – כך הצליחו להגיע ארצה באנייה “מרתון”,
דוש המשיך לצייר קריקטורות ל”מעש” ולאחר מכן עבור העיתון היומי של לח”י, “המברק”. בתחילה התגורר הזוג בדירתם של בני משפחת רש-דל ולאחר מכן, בסיוע לח”י, קיבלו דירה בעלת שני חדרים בנוסף למשפחה אחרת שהייתה גם שייכת ללח”י. נאמר להם כי במטבח המשותף היה קיר כפול שבו הסתתר בשלב מסוים אחד מחברי מרכז לח”י, ישראל אלדד.
לאחר מעצרו של קריאל עם חברי לח”י אחרים, בעקבות רצח הרוזן פולקה ברנדוט, שימשה שושנה כקשריתו של אליהו עמיקם אשר דאג להעביר באמצעותה דיווחים אודות הרעיונות של לח”י, לעיתונות הזרה בחו”ל. שושנה, דוברת ההונגרית, התבקשה גם ללוות את הסופר והעיתונאי הנודע, ארתור קסטלר (שהיה יהודי הונגרי) כשביקר את חברי לח”י בכלא לאחר הרצח. בנוסף שושנה הבריחה בשמלתה לכלא עכו, מסור, לצורך בריחתם של חברי לח”י שבסופו של דבר לא התממשה.
בשנות ה-50 עבדה שושנה, השולטת בשמונה שפות, במרכזיה הבינלאומית של דואר ישראל. בשנות ה-60 ניהלה חנות לספרים ותקליטים ברמת אביב שהייתה בבעלותה. החל משנות ה-70 ניהלה סוכנות נסיעות לחו”ל עד יציאתה לגמלאות בשנות ה-90.
שושנה וקריאל הורים לשני ילדים, דניאלה ומיכאל ולהם ארבעה נכדים: עלמה, יונתן, יותם ואורי.
קריאל נפטר בשנת 2000 ושושנה התגוררה ברמת אביב.