אלוני אליהו – התרנגול

שם מלא: אלוני אליהו - התרנגול
כינוי בלח"י: התרנגול
תאריך לידה: 22.10.1922
ארץ ועיר לידה: צ'כוסלובקיה, מונקץ'
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

אליהו נולד ב־22.10.1922 בעיר מונקץ', צ'כוסלובקיה, לטובה ומתתיהו, יהודים שומרי מסורת. בהיותו תינוק, עברו הוריו לברלין, גרמניה. בברלין למד אליהו ב"חדר" ולאחר־מכן בבית־הספר היהודי "עדת ישראל", שמוריו היו מסורתיים, אך לא ציונים. בהיותו נער, מצא את דרכו לתנועה הציונית. עם עליית הנאצים לשלטון, נאסרה אמו, ואילו אביו הצליח להתחמק ולברוח. אליהו נשלח לבית יתומים, וכעבור זמן־מה הועבר על־ידי הקהילה היהודית ל"אהבה", מוסד לילדים ללא הורים. כאשר מלאו לו 11, הועבר על־ידי ידיד המשפחה לפולניה, שם פגש שוב את הוריו. בשנת 1934, בהיותו בן 12, הצטרף לבית"ר, בעיר קטוביץ, בה שהה כשנה. סמוך לגיל בר־המצוה עבר לצ'כוסלובקיה ומשם יצא, ללא ניירות, לארץ ישראל. בעיר קושיצה נאסר, אך שוחרר בגלל גילו הצעיר, תמורת הבטחה לעזוב את המדינה תוך 48 שעות. מכאן נדד עם משפחתו דרך אוסטריה, הונגריה, יוגוסלביה, איטליה, בחפשו פתח לעלייה לארץ. בדרך נפטרה אמו. בשנת 1936 הצליח, עם אביו ואחיו יעקב, לעלות לארץ בניירות מזוייפים. בארץ הצטרף לבית"ר. הוא עבד בפרדסים, בכרמים, למד מסגרות ומכונאות, היה שומר בפרדסים ושירת כנוטר. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה גוייס לאצ"ל, ובפילוג הצטרף ללח"י.

במחתרת עסק בעיקר בהשגת חומרי לחימה ויצור מוקשים, והיה אחראי על בית־המלאכה הטכני של לח"י. פעם, בעת הכנת מוקשים עבור ההתקפה על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה, נפצע מהתפוצצות עקב תקלה, אך הצליח להתחמק מידי הבריטים שהגיעו למקום. מאז 1946 ועד 1948 חי במחתרת בזהות שאולה ועסק כל הזמן בייצור חמרי לחימה. בביתו, בכפר שמריהו, מצאו אכסניה מנהיגי לח"י ד"ר אלדד ונתן ילין־מור, וכן נרדפים אחרים.
ב־1948 התגייס לצה"ל עם חטיבת לח"י ושירת בחטיבה 8, גדוד 82 ו־.89 לאחר שחרורו, ביוני 1949, התמסר להקמת מפעלי תעשייה. כיום הוא בעלים של חמש חברות המעסיקות כ־250 עובדים. בבעלותו חברת שיווק בארה"ב ומפעל תעשייתי בסין, כשמרבית מוצריו מיועדים ליצוא.
בשנת 1943 נשא לאשה את יהודית לבית ברודר, אף היא חברה בלח"י. לזוג נולדו שלושה בנים: גדעון ואהוד – תאומים ויאיר.
אליהו נמנה עם התורמים הגדולים והקבועים של מפעלי הנצחה, תרבות והתיישבות לאומיים ואחרים. הוא תרם להקמת "בית יאיר" ומעודד ביקורי תלמידים במוזיאון. על תרומותיו זכה להוקרה.
יהודית רעייתו נפטרה ב־.1998