מאת חגית גלטנר, בתו של לוחם לח”י, סלבטור טורי גרשון “אבנר”

כ”ח באייר תש”א, 25 במאי 1941 – בריחתם של יהושע זטלר – “מאיר” ויעקב גלבוע (פולני) – “צבי” ממשטרת “צפון”.

במאי 1941 שהו בדירה אחת ארבעה חברי לח”י, יהושע זטלר (אשר לימים היה מפקד ירושלים וארגן את סניף ירושלים, גייס עשרות לוחמים ולוחמות להגנה על העיר), יעקב פולני-גלבוע, יעקב אורנשטיין ומשה סבוראי, שזו הייתה דירתו. הם נעצרו על ידי הבריטים בשעת לילה והובאו לתחנת המשטרה צפון ברחוב דיזינגוף בתל אביב.

יהושע זטלר “מאיר” החליט מיד לברוח. הצטרף אליו יעקב (פולני) גלבוע “צבי”. הם היו כלואים בתא צר עד הבוקר. כאשר הופיע שוטר עם מפתחות כדי להעבירם לאולם הגדול של העצירים, התכוונו זטלר ופולני להלום בו ולחטוף את המפתחות. אולם השוטר הקל עליהם את המלאכה: בעת חצייתם חצר קטנה ומוקפת גדר בדרך אל האולם, קפצו זטלר ופולני מעבר לגדר וברחו החוצה מן הבניין. שניהם הצליחו לברוח.

כך מספר יעקב גלבוע בספרו “בלכתך בשדות אימה”:

“זינקנו וחלפנו בין שורות השוטרים ומיד נפתחה עלינו אש. רצנו לעבר החצר, שרק עכשיו נתגלתה לפנינו, לעבר שער שנראה היה כמקום הנוח ביותר לטיפוס. גובהו היה כשני מטרים ומעליו כחמישה חוטי תיל דוקרניים מתנדנדים.

השוטרים זינקו אחרינו. הם כמעט תפשו אותי ברגליים כשטיפסתי מעל לתיל המתנדנד, אבל איך שהוא הצלחנו לקפוץ לצד השני והשוטרים עם האקדחים השלופים – אחרינו. רצנו לאורך הרחוב והעוברים ושבים הנדהמים מסתכלים על המראה המוזר: שוטרים רצים אחרי שני בחורים.” 

לאחר מכן נפרדו דרכיהם של השניים אך הם הצליחו לברוח. זטלר נעלם בין הבתים ופולני קפץ על עגלת נפט שנקרתה בדרכו ונמלט עם העגלה.

ומה קרה לשני הבורחים לאחר מכן?

יהושע זטלר נאסר שוב, נשפט ונידון ל־15 שנות מאסר.

ביום 4 במאי 1947 ברח מעכו בפריצת האצ”ל וחזר לפעילות לח”י. לאחר החלטת האו”ם על חלוקה הארץ, התנגד יהושע להחלטת מרכז לח”י לפרק את החטיבה הלוחמת, ועלה לירושלים הנצורה. הוא אירגן את הסניף והצטרפו אליו עשרות בחורים ובחורות ללחום להגנת העיר. יהושע היה למפקד ירושלים. בפיקודו תקפו אנשי לח”י בכל מקום והיוו את הכוח הדומיננטי בירושלים.

יעקב (פולני) גלבוע  היה מבוקש על ידי הבולשת ותמונתו התפרסמה יחד עם תמונתו של יאיר ואחרים. בשנת 1942 הוסגר לבולשת הבריטית. הוא ישב במחנה המעצר במזרע ואַחַר כך בלטרון. באוקטובר 1944 הוגלה יחד עם עצורים רבים אחרים לאריתריאה ולסודן שבאפריקה. שוחרר וחזר ארצה בשנת 1946.