בר־יהושע דבורה לבית טכורש

שם מלא: בר־יהושע דבורה לבית טכורש
תאריך לידה: 1923
ארץ ועיר לידה: פולין, וולוצבק
שנת הצטרפות ללח"י: 1942
 

דבורה נולדה בשנת 1923 בעיירה וולוצבק שבפולין, להוריה הרב כתריאל פישל וחנה. משפחת טכורש היתה בעלת תודעה לאומית ומסורת יהודית דתית. אביה היה פעיל בתנועת "המזרחי". ובבית ספגה דבורה אהבה לעם היהודי ולארצו ארץ־ישראל. ואכן, בשנת 1931 נטשה המשפחה את הגולה ועלתה לארץ.
תל־אביב קיבלה את העולים החדשים בסבר פנים יפות. האב התמנה לרב שכונת הספר שפירא, ולימים מונה גם לחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב טכורש היה בין התומכים הנלהבים של לוחמי מחתרות האצ"ל ולח"י וביתו שימש מקום מסתור ומפגש ללוחמים. האוירה והחינוך הלאומיים בבית ובבית־הספר הדתי שימשו חממה להובלת אחיה של דבורה, אברהם לשורות האצ"ל. לימים נודע לדבורה כי בן־דודה שמעון אף הוא בין הלוחמים. הידידות שנקשרה ביניהם מובילה את דבורה בת ה־19 לברית הנישואין עם שמעון.
בשנת 1942 הצטרף שמעון ללח"י ודבורה עקרה עם משפחתה לחיפה, שם שימשה דירתם הקטנה לבסיס ומסתור לחברים הלוחמים הפוקדים את העיר במסגרת פעילותם. דבורה, אם צעירה לתינוק, יד ימינו של בעלה, עוזרת בהעברת נשק וכרוזים בעגלת התינוק. לימים עולה הבולשת על עקבות הדירה, ובפשיטה עליה מצליחה לעצור חמישה לוחמים, ביניהם גם שמעון, אשר מצליח להשתחרר כעבור זמן קצר, והמשפחה עוברת לתל־אביב, אל בית הוריה. לרוע המזל נעצר שמעון שוב והפעם הוא נשלח לגלות במחנות המעצר באפריקה לתקופה ממושכת.
לאחר מלחמת העצמאות נולדו לזוג עוד שני ילדים. הבן הבכור, יצחק, נשא אשה ונולד לו בן, אך הגורל מתאכזר להם ויצחק נפטר ממחלה קשה. המכה אנושה, ושנים אין דבורה מתאוששת ממנה. כאשר היא זוכה כבר לקורטוב של נחת מנשואיהם של שני ילדיהם והולדת נכדים, נפטר שמעון המותיר את דבורה כואבת וחולה. המחלות הכריעו את גופה וביום י"א מנחם אב התש"ט (12.8.2000) הלכה לעולמה. היא נטמנה לצידו של שמעון בחלקת הלוחמים בבית־העלמין בחיפה.
השאירה אחריה שני ילדים, דוד ורינה,ונכדים.