אשל מיכל – מרים

שם מלא: אשל מיכל
כינוי בלח"י: מרים
תאריך לידה: 25.11.1929
ארץ ועיר לידה: ישראל
שנת הצטרפות ללח"י: 1945 - 1948
 

מיכל נולדה ב־25.11.1929 בישראל. אביה, אברהם גפני (ויינטל), יליד פולין, הגיע ארצה עם אביו כתייר בשנת 1914, בהיותו נער בן 16, והחליט להישאר בארץ. אביו סידר אותו אצל משפחה בירושלים, שם למד, ויותר מאוחר נסע ללמוד הנדסה בביירות שבלבנון. לאחר שובו, כמהנדס, נשא לאשה את ג'ניה קרסניצקי, אשר עלתה בשנת 1922 מקייב באוקראינה ועבדה כאחות בבית־חולים בחיפה.
אברהם גפני שאף להיות חקלאי והצטרף לקבוצת עולים מהולנד. יחד עלו על הקרקע וייסדו את המושבה רמתיים, צפונית לפתח־תקווה, שלימים היתה ל־'הוד־השרון'.
האווירה בבית היתה לאומית וכזה גם החינוך שקיבלו הילדים (למיכל אחות בכורה – צפורה, ואח צעיר – גיורא). האידיאולוגיה של לח"י תאמה את דעותיהם של ההורים, וילדיהם נטו לעבר ה'פורשים'.

ב־1944 גוייסה מיכל להגנה, עם בני גילה, ונטלה חלק בפעילויות השונות. אולם החשדנות כלפיה הלכה וגברה, כי בית הוריה היה ידוע באהדתו ללח"י. מיכל חשה במעקבים אחריה והדבר הגיע לעימותים קשים, עד שלבסוף פרשה מההגנה. בין השנים 1945–1948 היתה תלמידה בגימנסיה 'הרצליה' בתל־אביב. בתקופה זו הצטרפה ללח"י והועסקה בפעילות השוטפת של הנוער באזור מגוריה: קורסים שונים, שיחות אידיאולוגיות, הדבקת כרוזים, ולאחר־מכן: מדריכה של תא בני נוער צעירים ממנה. כאשר הוקם מחנה לח"י בשכונת שייח־מוניס, שהתפנתה מתושביה הערביים, היתה מיכל מדריכת נוער ב'מחנה־יאיר'.
ב־1948 סיימה את לימודיה בגימנסיה והתגייסה לצה"ל. לאחר השחרור מהצבא, החלה ללמוד הוראה בסמינר לוינסקי בתל־אביב.

ב־1952 נישאה לדוד אשל, קצין צעיר בצה"ל, ולזוג נולדו בן, תמיר, ובת, רעיה ושני נכדים. 

כאשר דוד אשל הוצב בצפון הארץ, עבדה מיכל במ.ע.צ. ומונתה מזכירת מחוז הצפון. כשחזרו למרכז הארץ, עבדה כמזכירת המוסד החינוכי מוסנזון במגדיאל, עד צאתה לגימלאות.