אריה יוסף – יוז'י

שם מלא: אריה יוסף
כינוי בלח"י: יוז'י
תאריך לידה: 13.1.1921
תאריך פטירה: 1994
ארץ ועיר לידה: בולגריה - סופיה
שנת הצטרפות ללח"י: 1946
 

יוסף נולד בסופיה, בולגריה, ב־13.1.1921 למשפחת אריה. אביו, ישראל (בִּיקוֹ), ואמו, רחל (רשֶׁל), הולידו לפניו שני אחים תאומים, מוֹרִיס ואלבֶרט.
בצעירותו היה חבר בקן בית"ר ובברית־החייל בסופיה. סיים את לימודיו התיכוניים והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת סופיה, אך לא סיים, כי בערה בו הכמיהה לעלייה לארץ־ישראל, ואכן, בשנת 1945, עם סיום מלחמת העולם השניה, עלה על סיפון האניה "פאן־יורק" – לחיפה.
לא עברו ימים רבים, ויוז'י התגייס לשורות לח"י, בחיפה, בתחילת .1946 ביוני 1946 השתתף בהתקפת לח"י על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה. בנסיגה, נתפס, נשפט ונידון לתליה יחד עם יתר חבריו שנתפשו לאחר אותה פעולה, שהיתה במסגרת "תנועת המרי". עונש המוות הומר למאסר עולם. ישב בכלא עכו ואחר הועבר לכלא המרכזי בירושלים, ממנו ברח דרך המנהרה שחברי לח"י חפרו בסוף 1947 ותחילת 1948, בחדר .23

יוזִ'י היה בין האחרונים, שנתפשו בידי סוהר ערבי, אך שוחררו על־ידי הקצין הבריטי של הכלא, שבטעות חשבם לעובדי מע"צ.
ואכן יוז'י וניסים ראובני (ניצ'קו) התחפשו לעובדי מע"צ, וכשעברו דרך תעלת הביוב ספגו בגדיהם מי־ביוב.
בבריחה זו ברחו 12 אסירים, שמונה חברי לח"י וארבעה מהאצ"ל.
יוז'י התגייס יחד עם כל אנשי לח"י ב־30.5.1948 לצה"ל, לאחר המסדר המפורסם בשייח־מוניס. היה רב־סמל בפלוגת המטה של גדוד 82, חטיבה .8

לאחר שחרורו, הצטרף לחברו ניסים (שוני), אף הוא חבר לח"י שכינויו היה "צדקיהו". הם ניהלו בית־דפוס קטן, כריכייה והוצאה־לאור ביפו, כדוגמת בולגרים רבים אחרים שהקימו בתי־עסק קטנים ביפו. יוז'י היה בין הראשונים שנרתמו במלוא המרץ, להכנת החומר להוצאה־לאור של כתבי לח"י, בשני הכרכים הגדולים. הראשון הופיע בשנת .1959 בשנת 1987 מכר חלקו בשותפות לחברו ופרש לבדידותו. את מרבית זמנו בילה בשמיעת דיוניםמשפטיים, בבתי־המשפט המחוזיים והמקומיים, ובהפסקות היה נכנס לספריית אריאלה שבקרבת מקום, מתעדכן בחדשות וקורא עתונים. בערבים ובלילות היה מבלה בבארים. היה מעורה בכל הקורה בעיר ובכל "הרכילויות".

רכש ידידים וחברים בקרב לוגמי הכוסיות ליד הבארים, בחברתם בילה עד אחרי־חצות. שאול־אברון, אדם־ברוך, ונתן זהבי, שכתבו עליו, גם הספידוהו.
היה חבר מסור, לוחם־חרות נאמן, ובעל אוזן קשובה למצוקות הזולת, כולל נשים.
יוז'י נפטר ערירי. בשנת 1994, בגיל 72, מבלי להשאיר אחריו צאצאים.