שטרן הינדה לבית שפרלינג – אילה

שם מלא: שטרן הינדה לבית שפרלינג
כינוי בלח"י: אילה
תאריך לידה: 1910
תאריך פטירה: 10.12.1985
ארץ ועיר לידה: פולין, סובאלק
שנת הצטרפות ללח"י:
 

הינדה נולדה ב־1910 בעיר סובאלק, פולין, להוריה פרומה ונפתלי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדדה עם הוריה לרוסיה, שם חיו בעוני ובמחסור. לאחר המלחמה חזרה המשפחה לסובאלק, שם למדה הינדה בגימנסיה העברית.
ב־1928, עם היווסדה של תנועת בית"ר בסובאלק, הצטרפה לשורותיה והיתה פעילה כראש קבוצת בנות וחברת מפקדת הקן. השתתפה בכינוס בית"ר בוורשה בשנת 1930. לאחר שהתייתמה מהוריה נסעה לאחיה ברוסיה, אך כעבור זמן קצר חזרה לסובאלק ועבדה כאחות מעשית בבית־החולים היהודי.
בגיל 16 הכירה את דוד שטרן, הכרות שהובילה לנישואים. בשנת 1934, כאשר אברהם, אחי דוד, הגיע לביקור בסובאלק, התפתחו ביניהם יחסי ידידות והיא סייעה לו רבות בענייני עלייה בלתי לגלית. ידידותם המיוחדת באה לידי ביטוי במכתבים רבים שכתב אליה, חלקם פורסמו בספר "מכתבים לרוני".
בקיץ 1935 נישאו הינדה ודוד ועלו לארץ ישראל אליה הגיעו בספטמבר 1935 כבית"רים והצטרפו לפלוגת הגיוס של בית"ר בהרצליה. על פי בקשת יאיר, גיסה, העבירה הינדה ארצה, כחלק ממטענה האישי, שלוש מזוודות מלאות נשק חדיש עבור הארגון הצבאי הלאומי.
בשנת 1937, לאחר תום תקופת השרות בפלוגת הגיוס, השתקעו הינדה ודוד בתל־אביב וחלקו דירה משותפת עם יאיר ורוני שטרן. כשיאיר היה עצור בצריפין ובמיזרע, נהגה הינדה לבקרו ביחד עם דוד ורוני. לאחר הפילוג בקיץ 1940, כאשר יאיר נאלץ לחפש מקומות מיסתור, סייעה לו הינדה במציאת קורת־גג ודאגה למחסורו. ביצעה עבורו שליחויות שונות. היא, בהיותה בהריון, ביחד עם דוד והאם, היו היחידים שנכחו בהלוויתו של יאיר. לאחר הרצח, קיבלה מהסי.אי.די את המסמכים שהיו על שולחנו בזמן הרצח, ביניהם גם שירו האחרון.
הינדה טיפלה במסירות בהדסה לאה, אִמם של יאיר ודוד, שהגיעה ארצה לאחר תלאות רבות בשנת 1941 ועד לפטירתה בשנת 1946.
ביתם של הינדה ודוד היה בית פתוח לחברי לח"י, ולעתים התנהלו בו קורסים של המחתרת. בביתם גם הסתירו את כתבי היד והשירים של יאיר.
לאחר קום המדינה והתארגנות האגודה להנצחת חללי לח"י, יזמה הינדה את הקמת קרן המילגות ע"ש אברהם שטרן־יאיר ותרמה את הכספים הדרושים לקיומה.
גידלה באהבה ובמסירות את שני ילדיה, אמירה ואברהם. גם יאיר, הבן, בנו של יאיר, גר בביתה בשנים האחרונות ללימודיו בבית־הספר התיכון ועד לסיום לימודיו באוניברסיטה. הינדה היתה אשה צנועה ואצילת נפש, בעלת לב פתוח לחולים ולנזקקים, להם דאגה עד ליומה האחרון.
נפטרה בכ"ז בכסלו תשמ"ו –10.12.1985.