קינן (לוין) עמוס – יוחנן

שם מלא: קינן (לוין) עמוס
כינוי בלח"י: יוחנן
תאריך לידה: 2.5.1927
ארץ ועיר לידה: ישראל, תל אביב
שנת הצטרפות ללח"י: 1946
 

עמוס נולד בתל־אביב ב־2.5.1927 ליעקב ולרחל ולו שני אחים. למד בבית־הספר "תיכון חדש" של "ארץ־ישראל העובדת". היה חבר בתנועת השומר הצעיר.
ב־1945 עזב את השומר הצעיר. כצעיר רחב אופקים קרא בצמא את עלוני הקיר: "החומה" של ההגנה, "חרות" של האצ"ל ו"המעש" של לח"י. הרגיזו אותו הסגנון והרוח בהם האשימה ההגנה את לח"י ברצח חיילים בריטים. הוא הושפע מ"המעש" ומהטון והסגנון הענייני והאמת שבו. לאט לאט השתכנע בצדקת דרכה של לח"י. הוא ניסה ליצור קשר, פנה אל מדביקי כרוזים ברחוב, אך הם התחמקו ממנו.
אז החל להשמיע את דעותיו באוזני אדם, שחשד כי הוא משתייך למחתרת, ואכן, כעבור זמן־מה נשלח אליו גייס.
עמוס הצטרף ללח"י באוגוסט 1946, עבד סידרה של שיחות הכנה ונשלח לקורס אידיאולוגי בהנחיית ד"ר אלדד. בתחילה הועסק בגיוס חברים חדשים וגייס בעיקר אנשי שמאל מהשומר הצעיר ומהפלמ"ח, אך גם מבית־ספרו, לרוב באמצעות אדם שלישי.

לשנת הלימודים תש"ז נרשם עמוס לאוניברסיטה העברית ועבר לירושלים. שם שובץ במחלקת האוהדים, אך ביקש לעבור למחלקת הפעולות ונשלח לקורס נשק וחבלה. לאחר הקורס יצא מיד לפעולתו הראשונה, ומאז השתתף כלוחם וכמפקד בכל פעולות לח"י בירושלים, עד לפעולת דיר־יאסין, בה נפצע ונשלח להחלמה לביתו בתל־אביב. הוא השתתף במיסדר הגיוס של חברי לח"י בשייח־מוניס, ממנו הוסעו למחנה הקלט וגוייסו לצה"ל. הוא שרת עם חבריו לנשק בגדוד 89 בחטיבה 8 ועבר את כל מלחמת הקוממיות.

אחרי המלחמה החל בעבודה עיתונאית, כתב במדור הסאטירי "עוזי ושות" ב"הארץ" וקנה לו שם של עיתונאי וסאטיריקן. בשנים 1954–1963 למד ועבד בפריס כעיתונאי. בשנת 1962 נשא לאִשה את נורית לבית גרץ (כיום פרופ' גרץ קינן) ולזוג שתי בנות. עמוס כתב מחזות, פרוזה ושירה. בין ספריו הידועים: "הדרך לעין חרוד" (ממנו הופק סרט), "שושנת יריחו", "את והֵב בסופה" ואחרים.

עמוס הוא גם צייר ופסל מחונן ורבות מיצירותיו הוצגו בתערוכות. הוא הקים את המוסיאון הפתוח בתפן בגליל.