צלניק יצחק – שמעון

שם מלא: צלניק יצחק
כינוי בלח"י: שמעון
תאריך לידה: 14.5.1914
תאריך פטירה: 25 באפריל 1999
ארץ ועיר לידה: גרמנייה, היידלברג
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

יצחק נולד בהיידלברג שבגרמניה ב־14 במאי 1914 לאביו, יוסף, שהיה רוקח, ולאִמו, ברכה לבית הלפרין. בהיותו בן שבע, נרצח אביו, והמשפחה חזרה לברנוביץ', לבית הוריה של האם, שהיו תעשייני גומי אמידים, ולו אח. אחרי שנישאה האם בשנית, נולד לו אח שני, קוּבּה, שנספה במלחמת העולם השנייה.
עד גיל 11 למד אצל מורים פרטיים, בעברית, ורק אז החל ללמוד באופן מסודר בבית־ספר פולני ממשלתי. היה בבית"ר. את הגימנסיה סיים ב־1932.
ביתם היה בית ציוני. בגיל 19 עלה לארץ, כדי ללמוד בטכניון בחיפה, ובעיר זו התגורר עם משפחתו רוב ימיו.
בשנת 1934 הצטרף לאצ"ל, כמדריך בקורסים. ב־1936 נשא לאִשה את רחל לבית ניימן, חברתו מבית־הספר ומתנועת הנוער בפולין. ב־1939 השתתף בקורס קצינים של האצ"ל בפולין, וב־1940, כשהתפלג האצ"ל, עבר ללח"י.
באותה שנה התמנה למפקד סניף הלח"י בירושלים, ובסוף 1941 עבר לתל־אביב. היה קרוב מאד ליאיר ונפגש אתו עד יום מותו. ב־1942, זמן קצר אחרי רצח יאיר, הסגיר את עצמו לידי המשטרה הבריטית בחיפה, על רקע חילוקי דעות בינו ובין מפקדי הלח"י. תחילה הועבר לחקירה במגרש הרוסים בירושלים, הוחזק בצינוק שליד תא הגרדום, ומשם הועבר לעכו. כעבור כמה חודשים הועבר למיזרע, ומשם ללטרון. כעבור שנה בערך של "ישיבה" בארץ, הועבר לקניה ושוחרר ממחנה המעצר ערב הקמת המדינה, בקיץ 1947.

את שירותו הצבאי עשה בחֵיל עבודות ציבוריות, אליו גוייס בתוקף מקצועו האזרחי כמהנדס. אחרי מלחמת השחרור החל לעבוד בחיפה, תחילה בעבודות פקידות, אַחַר, כמהנדס בעיריית חיפה, כמנהל ה"כרמלית", וכמנהל מחלקת הבנייה. בעירייה נשאר עד הגיעו לגיל הפרישה. אחרי פרישתו מעבודתו, הקדיש את זמנו הפנוי ללימודי ספרות באוניברסיטה. היה בעל סקרנות אינטלקטואלית וזיכרון מעולה. הצטיין בשפות, אידיש, גרמנית, פולנית, צרפתית, אנגלית ומעט לטינית וערבית. העקרונות והערכים, שעליהם חוּנך ושהיו יקרים לו מכול, מעולם לא ניסה לכפות אותם על זולתו.

ליצחק ולרחל נולדו שלושה ילדים: נורית, יוסף ומשה.
יצחק צלניק נפטר ב־25 באפריל 1999, ט' באייר תשנ"ט, ונקבר בחלקת לוחמי המחתרות בחיפה.