פריימן מנחם – שמואל

שם מלא: פריימן מנחם
כינוי בלח"י: שמואל
תאריך לידה: 19.3.1923
תאריך פטירה: 19.9.1970
ארץ ועיר לידה: לודז' ,פולין
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

מנחם, בנם של כתריאל וחנה, נולד ב־19 במרץ 1923 בלודז' שבפולין. בגיל צעיר נתייתם מאִמו. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, אך מעולם לא נשמעה תלונה מפיו. הוא הצטרף לקן בית"ר שבעירו בשנת 1937 יחד עם חבריו, צעירים מאוד, מלאי חיים, עדיין תלמידי בית ספר. מסירותם לתנועה היתה רבה ואת כל שעות הפנאי שלהם היו מבלים במועדון הקן.

כשהחלה עלייה ב' של בית"ר ("אף־על־פי") - העלייה הבלתי לגאלית ארצה, היה מנחם בין המאושרים שזכו לעלות. הוא הגיע לארץ בפסח תרצ"ט. כדרכם של כל בית"רי לודז', התייצב מנחם בפלוגת בית"ר בראש פינה. מאוחר יותר הצטרף, שוב עם אחדים מחבריו הלודז'אים, לאצ"ל. עם הפילוג הצטרף ללח"י. גם כאן הצטיין במידותיו ובמזגו הטוב, אדם שאינו מתרגש בקלות.

עם המאסרים הרבים, נעצר גם הוא, ונשלח בשילוח הראשון של 251 עצורים, שהגלו הבריטים מארץ ישראל לאפריקה ב־19 באוקטובר 1944. הוא הוחזק במחנות מעצר רבים: סמבל, ליד אסמרה באריתריאה, קרתאגו בסודן, שוב באריתריאה, ולבסוף בגילגיל שבקניה. מנחם מצא לו עיסוק חשוב במחנות – את רוב זמנו בילה במלאכת החייטות, אף כי לא למד מקצוע זה מעולם. אנשי המחנות נהנו מאוד מעיסוקו זה, שכן הוא הצליח לספק להם פריטים חשובים ביותר. כידוע, בוצעו הגירושים במפתיע ונבצר מהמגורשים ליטול עמם כל פריט שהוא. נוצר מצב שעד קבלת בגדיהם (לרוב מלטרון), כעבור שבועות רבים, היה עליהם ללבוש את אותו בגד שלבשו בליל הגירוש מהארץ. מכיוון שלא היו בידיהם אריגים אחרים, התחילו לפרק מזרונים ומבדים אלה היה מנחם מכין לחבריו את הפריטים הנחוצים ביותר. מאוחר יותר הצטרפו למלאכה זו גם חברים אחרים, אך מנחם התמיד בה עד השחרור. נוסף על כך היו לו גם עיסוקים אחרים, שרובם הביאו תועלת רבה לחבריו.

אחרי הכרזת העצמאות, הוחזר עם אחרוני הגולים ארצה, ב־12 ביולי 1948, בתום שבע שנות מעצר בארץ ובגלות.
במלחמת העצמאות התגייס מנחם לצה"ל, שירת בשנים 1948–1950 ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ יוצאי לח"י, "נווה יאיר", שם נשאר עד לפירוקו של הקיבוץ.

בשנת 1957 נישא ליהודית, בת מושב עין ורד, והקים את ביתו במושב. תחילה עבד כמנהל עבודה בחברת בניין. ואחר כך במשק. בשנת 1970 רכש משאית והקים בשותפות חברת תובלה.

מנחם חלה במחלה ממארת, שפגעה בו קשות, ותוך ייסורים קשים וממושכים הלך לעולמו בי"ח באלול תש"ל (19.9.1970).
השאיר אשה: יהודית, ושני ילדים: יאיר וענת.