עופר (הרשמן) יעקב

שם מלא: עופר (הרשמן) יעקב
כינוי בלח"י: 
תאריך לידה:
1917
תאריך פטירה:
ארץ ועיר לידה:
פולין
שנת הצטרפות ללח"י:
 

יעקב, בן דוד ושרה, נולד ב־1917 בפולין במחוז לומז'ה, בין ביאליסטוק לווארשה. הוא ומשפחתו עלו ב־1923 והתיישבו בתל־אביב. האב היה אחד משני השוחטים בעיר. יעקב החל ללמוד בחדר, וכשעברו לרעננה למד שם בבית־ספר יסודי (בכיתתו היו חמישה תלמידים).
האב לא הצליח להתפרנס ובשנת 1925 נסע לארה"ב, המשפחה נשארה בארץ. יעקב החל ללמוד בגימנסיה נורדיה אך בגלל מחלה עזב והמשיך בגימנסיה מונטיפיורי. גם כאן לא סיים, והמשיך בלימודי ערב.
בהיותו בר מצווה רכש אקדוח, מחשש להתנגשויות עם ערבים. בגיל 15 הצטרף ל"ברית הבריונים" והיה פעיל בה. באותה תקופה (במונטיפיורי) גוייס לאצ"ל. החברוּת בשני הארגונים גרמה לקשיים ולחיכוכים. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהחל תהליך הפילוג בין האצ"ל ללח"י, העביר יעקב – שהיה ממונה על אירגוני נוער ותנועות פוליטיות במש"י – את החומר שהצטבר אצלו לארגון לח"י.

לפרנסתו עסק בתיקוני רדיו – ובניית מַשדרים בחברה ששירתה את הצבא הבריטי ואת ההגנה כאחד. היה בקשר הדוק עם אנשי ההגנה, אף כי לא היה רשום בה (היה כבר בלח"י). כשנהרגו הקצינים גולדמן ושיף בפעולת הלח"י וזהותו של יעקב נתגלתה, נחטף על־ידי ההגנה והוחזק מיספר שבועות בפרדס בשרון, שם נחקר, עוּנה והוּכה. למחרת שחרורו נעצר על־ידי הבריטים, הועבר לכלא יפו, ומשם למחנות המעצר במיזרע ולטרון. ב־19 באוקטובר 1944 יצא במשלוח הראשון, עם 251 עצורים, לאפריקה. היה במעצר במחנות סמבל ליד אסמרה באריתריאה, בקרתאגו סודן, שוב באריתריאה ולבסוף בגילגיל בקניה. חזר ארצה ב־12 ביולי 1948, לאחר שש וחצי שנות מעצר בארץ ובגולה.

יעקב התגייס לצה"ל. שירת בחיל תותחנים, שם הפך אחראי על המעבדה החיילית.
בשנת 1951 נשא את אדלה שפר ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר השחרור הקים קואופרטיב להרכבת טלפונים, ואַחַר עבד כאזרח עובד צה"ל בחיל האויר. יותר מאוחר עבר לחיפה וקיבל דירת שרות כאחראי על מחלקת ציוד ומכשירים למחקר ופיתוח, כיום תמ"י של כי"ל, שם עבד עד לפרישה.
יעקב עוסק במחקר וכתיבה. כתב ספר, "חידת כיפת הסלע". עוסק בחקר השפה העברית. פירסם מאמרים העוסקים בחקר הלשון.
ליעקב אוסף ארכיאולוגי גדול מתל רושמיה, אותו תרם למוזיאון ישראל.