סלונימסקי אשר – נסים

שם מלא: סלונימסקי אשר
כינוי בלח"י: נסים
תאריך לידה: 12 במרס 1929
תאריך פטירה: 31.7.2003
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
שנת הצטרפות ללח"י: 1945
 

אשר נולד ב־12 במרס 1929 בירושלים בשכונת בתי מילנר, הגובלת עם השכונות מאה שערים ובית ישראל. אביו, אלתר בנימין צבי, עלה ארצה מרוסיה הלבנה בעלייה השלישית בשנת תרפ"א, יחד עם החבורה שהקימה את קיבוץ עין־חרוד, אולם לא יצא להגשמה, אלא נשאר להתגורר בתל־אביב. אִמו, אהובה (ליבע), לבית פדר מיוחסת לבעל התני"א. ב־1928 עברה המשפחה לירושלים.
האב עסק בעבודות בניין ושיפוצים. המשפחה היתה דתית ובה שני אחים ושלוֹש אחיות. האח הבכור, יהודה, היה כלוא בידי הבריטים כחבר אצ"ל ובמלחמת העצמאות נפל בקרב.

אשר גדל בשכונת כנסת א' ולמד בישיבת "עץ חיים". את השכלתו היסודית בלימודי חול רכש בשיעורי ערב ב"דורש ציון". בגיל 11 הצטרף לבית"ר וב־1945 התגייס ללח"י. כאן עסק בהדבקת כרוזים ובהפרחתם במקומות ריכוז של ציבור גדול, היה אחראי על מחסן בו אוחסנו כרוזים ושלושה אקדוחים. לאחר פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, צורף למחנה "אלדד" בליפתא ואַחַר למחנה "דרור" בטלביה והשתתף בקרבות לכיבוש נוטר־דאם, דיר־יאסין, ובהתקפה על עין־כרם. נפצע בידו, פציעה הגורמת לו עד היום קושי, בין היתר גם בכתיבה. אחרי ההתנקשות ברוזן ברנדוט, כאשר חברי לח"י בירושלים נעצרו ורוכזו במחנה "שנלר", סרב לעלות על המשאית שהיתה אמורה להובילם ליפו (ובהמשך לעכו). בדרך זו הצליח להמנע ממעצר והתגייס לצה"ל.

בשרותו הסדיר עבר קורס נהגים ושובץ לחיל התחבורה. שוחרר ב־1951 והמשיך לשרת במילואים ביחידת מרגמות כבדות עד .1970 לאחר שחרורו משרות סדיר, החל לעבוד בבית־ספר לבנות "סליגסברג" כחצרן, ופרש ב־.1984 לאחר־מכן עבד ב"בית האמנים" עד 1994, ומאז הוא בפרישה מוחלטת מעבודה ועיקר התעניינותו נתונה לכדורגל.

ב־1960 נשא לאִשה את רחל לבית ידגר, עוזרת לגננת, ילידת ירושלים אף היא. לזוג בת ובן ונכדים והם מתגוררים בירושלים.