סטריזובר מרדכי – שלום

שם מלא: סטריזובר מרדכי
כינוי בלח"י: שלום
תאריך לידה: 1929
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
שנת הצטרפות ללח"י: 1945
 

מרדכי נולד ב־1929 בירושלים, בן לאיטה ויהודה סטריזובר, רביעי בין ששה ילדים. הוריו עלו מפולין ב־.1922 המשפחה התגוררה ב"בתי ראנד". האב למד בישיבה, עסק בתורת הקבלה ופרסם חיבורים שזכו להוקרה בחוגים התורניים. הפרנסה היתה בצמצום ומרדכי נאלץ להפסיק לימודיו בתלמוד תורה "עץ חיים". מחנכו שם היה ר' אריה לוין, רב האסירים. הוא החל במלאכות שונות ובגיל 14 עבר לנתניה ועבד שם בליטוש יהלומים. אולם כעבור שנה, חזר לירושלים.
ב־1945 גוייס ללח"י וצורף לתא, עם עוד חמישה חניכים. הם שמעו הרצאות והתאמנו באקדוֹח וברימון. לבסוף הוצב למחלקת הגיוס. השתתף גם בתצפיות ובהדבקת כרוזים. מאותה תקופה נחרתו בזכרונו שני אירועים: הוא וקבוצת המדביקים נתקלו ביהודי, בדרכו לבית־הכנסת, וזה פתח בצעקות כדי להזעיק משטרה. לעומת זאת, במקרה אחר, כשהוא נאלץ להסתתר בכניסה לבית מפני משוריין שהיה בעקבות חבורת המדביקים, הסתיר אותו אחד הדיירים ואף כיבד אותו בתֵה, שלא בהתאם ליחס לו זכו אנשי לח"י באותם ימים.
רוב הזמן עסק מרדכי בגיוס חברים חדשים, אלא שהתנאים בהם נפגש עם המגוייסים, בשדה פתוח, לא נראו לו נאותים. הוא יזם פניה למנהל בית־הספר "גאולה", מר שלום פרידמן, וביקש רשות להשתמש באחת הכיתות לאחר שעות הלימודים. המנהל כעס והביע תרעומת על "הפורשים החצופים" ותוך כדי כך הצביע לעבר צרור מפתחות שהיה מונח על השולחן ואמר: "הפורשים האלה עוד עלולים לסחוב את המפתחות ולשכפל אותם!.." הרמז היה ברור, נמצאה לא רק כיתה פנויה, אלא אף מוסקת בלילות החורף הקרים, וכאן התקיימו פגישות, שיחות וועדות קבלה.
מרדכי גם השתתף בפעולה שתוכננה נגד בריגדיר דייויס ובוטלה ממש לפני ביצועה. כן השתתף בכיבוש דיר יאסין, בקרב בעין־כרם ובכל הנסיונות לפרוץ לעיר העתיקה. לאחר ההתנקשות ברוזן ברנדוט, נאסר למשך שלוֹשה חדשים.
ב־1950 נשא לאשה את חברתו, ברכה, חברת אצ"ל לשעבר, שאת אחותה וגיסה גייס בשעתו ללח"י. לזוג סטריזובר נולדו ארבעה ילדים ונכדים. ב־1954 התקבל לעבודה כמנהל מחלקה במעבדות "רפא", מפעל לייצור תרופות, שם עבד 38 שנים, מהן 30 כמנהל המפעל. בהעדר לימודים סדירים, השתלם בקורסים שונים תוך כדי עבודתו. לאחר מכן גימלאי ופועל כמתנדב בבית־החולים "שערי צדק" בירושלים.