נתנזון מיכאל – זאב

שם מלא: נתנזון מיכאל
כינוי בלח"י: זאב
תאריך לידה: 24.2.1929
ארץ ועיר לידה: ישראל, עין חי
שנת הצטרפות ללח"י: 1944
 

מיכאל־מיכה נולד ב־24.2.1929 בעין־חי (כיום כפר מל"ל) לאביו אלימלך ולאמו רבקה. הוא למד בבית־הספר לילדי עובדים בכפר־סבא. לימים עברה משפחתו להתגורר בכפר־סבא, שם התרועע מיכאל עם צעירים וצעירות מחוגי המחתרות. מאחר שגם בבית הוריו ספג רוח לאומית, הצטרף עד מהרה גם הוא, בשלהי 1944, ללח"י. הוא הופעל בתפקידים שיועדו לצעירים, כגון הדבקת כרוזים, תצפיות ושליחויות. לאחר־מכן נשלח לקורס לנשק ולחומרי נפץ ותוך זמן קצר צורף לפעולות תקיפה נגד הבריטים. בין היתר השתתף עם עוד שלושה חברי מחתרת בניסיון להוריד רכבת בריטית מהפסים באזור טול כרם. המוקש החשמלי הותקן על הפסים, אך כאשר לחצו על הכפתור, הוא לא פעל. הם התגלו על־ידי סיור צבא בריטי, שפתח עליהם באש ודלק אחריהם והם נמלטו כל־עוד נפשם בם.

במיבצע דומה, על־יד קלקיליה, הצליחו מיכאל וחברו להוריד את הרכבת מהפסים. הוא הניח מוקשים נגד כלי רכב בריטים בכבישים והשתתף בעמדת חסימה בהתקפת לח"י, ליד חוף הים בתל־אביב, על מחנה צבאי בריטי של "כלניות". בפעולה זו גם נלקח נשק שלל.

גם אביו סייע רבות למחתרת, וביתו שימש לא אחת כמקום כינוס לקראת מיבצע.

סמוך לפרוץ מלחמת הקוממיות, התגייס מיכאל לפלמ"ח, ירד עם יחידתו לנגב, השתתף בקרבות ונפצע בדרך לאבו־עגילה.

אחרי המלחמה הצטרף לקבוצה פרטית, בראשות דוד פרומר, שעסקה מטעם הסוכנות היהודית בפירוק מוקשים כדי להכשיר שטחים להקמת ישובים חדשים. לאחר זאת גוייס ליחידה 154 של חיל המודיעין ובמשך קרוב לשבע שנים עסק בהפעלת סוכנים ערבים. עד אשר חזר הביתה והצטרף אל אביו, שהקים לא מכבר משק חקלאי במושב קדימה בשרון, ונרתם לעבודה במשק.

בסוף 1967 פנו אליו משרות הבטחון והוא גוייס שוב לעבודה מודיעינית במיגזר הערבי, תפקיד בו עסק מ־1968 עד .1984
הוא חזר לפתח את המשק אך כעבור חמש שנים נקרא לחזור לעבודת הביטחון ושוב עבד מ־1989 עד.1996 אז לקה במחלת כבד קשה ופרש לגימלאות.

ב־31.7.1955 נשא מיכאל לאִשה את ורדיה ירדני ולזוג נולדו שלושה ילדים ונכדים.

כתחביב עוסק מיכאל באיסוף עתיקות, בעיקר חרסים וזכוכיות.