נסים (איסאקוב) גרשון – צדקיהו

שם מלא: נסים (איסאקוב) גרשון
כינוי בלח"י: צדקיהו​
תאריך לידה: 23.11.1921
ארץ ועיר לידה: בולגריה, סופיה
שנת הצטרפות ללח"י: 1944
 

גרשון נולד בכ"ב חשוון תרפ"ב, 23 בנובמבר 1921 בסופיה, בולגריה, למשפחה ציונית. אביו, סלומון בן־נסים, היה פעיל במכבי ובציונים הכלליים, ואִמו, אורו, היתה עסקנית בויצ"ו. בשנת 1932 השתתף הזוג במכביה הראשונה בארץ ישראל והביקור חיזק את אהבתם וזיקתם לארץ ישראל. דודו, ד"ר מרקו גרשון, היה פעיל במפלגה הרוויזיוניסטית ותירגם לבולגרית את מאמריו של זאב ז'בוטינסקי, אשר ניתבו את דרכו של הנער גרשון בחינוכו הציוני. הוא סיים בית ספר יסודי בסופיה ולימים הצטרף לתנועת בית"ר. לאחר מות אמו נשלח ללמוד בפנימיה בקולג' הצרפתי בעיר פלובדיב וסיים את לימודיו בשנת 1941. באותה תקופה היה פעיל גם כראש פלוגת "אף־על־פי" של סניף בית"ר בעיר.

בעת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השניה, נלקח למחנות עבודה, אך המשיך בפעילותו הציונית בבית"ר, תוך תקוה להגיע לארץ ישראל, חלום שהתגשם בשנת 1944. עם הגיעו לארץ ולאחר שנוֹדעוּ לו הסיבות לפילוג באצ"ל, החליט להצטרף ללח"י, כשהוא דוגל במלחמה האנטי אימפריאליסטית של הלח"י בשלטון הבריטי.

בלח"י עבר קורס בנשק וצורף למחלקת הפעולות. השתתף בניסיון להחרמת נשק מהמחנה הצבאי הבריטי בתל ליטוינסקי, בהתקפה המשותפת עם האצ"ל, במסגרת תנועת המרי, על תחנת הרכבת בלוד, על המחנה הצבאי בחולון – לרכישת נשק, ועל שדה התעופה בכפר סירקין, בו פוצצו מטוסי קרב בריטים. כמו כן עסק בתרגום חומר הסברה של העיתון "החזית" מצרפתית לבולגרית, חומר שנשלח לבולגריה עבור העולים החדשים. בשנת 1946 השתתף בהתקפת לח"י על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, נפצע ונלקח בשבי עם חבריו ונידון למוות. פסק דינו הוחלף למאסר עולם. בפריצת כלא עכו על ידי האצ"ל, ברח, חזר לפעילות במחתרת ומונה אחראי על סניף לח"י באזור המרכז.

לאחר מפגש חברים במאי 1948 בתל אביב, אשר זומן לתדרוך אנשי לח"י לקראת גיוסם לצה"ל, נקלע גרשון לתחנה המרכזית של אגד בתל אביב, בעת שהופצצה על ידי מטוס מצרי. הוא נפצע קשה וכף רגלו הימנית נקטעה.

היה פעיל בבחירות לכנסת הראשונה מטעם "מפלגת הלוחמים". לאחר מלחמת העצמאות, פתח בית דפוס.

בשנת 1954 נשא לאִשה את מטי לבית נסים, ילידת בולגריה. לזוג נולדו שני ילדים: אורית ושלמה ושִשה נכדים.

גרשון היה פעיל בהקמת אנדרטת לח"י בקרית אתא לזכר 11 הנופלים בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה. הוא היה המו"ל של מ ספר חוברות "עדי המעש" וחוברות לנוער של לח"י.

יצא לגימלאות בשנת 1997.