ניצן (בְּלוּם) חיים מאיר

שם מלא: ניצן (בְּלוּם) חיים מאיר
תאריך לידה: אוקטובר, 1917
תאריך פטירה: 1979
ארץ ועיר לידה: צ'כוסלובקיה
 

חיים נולד בנאדיי שאלי, צ'כוסלובקיה, בתרע"ז, אוקטובר 1917, להוריו אברהם אלכסנדר ופייגה בלום. אביו היה רב ושוחט בקהילה. במשפחה היו שבעה ילדים. הוריו ואחיו ניספו בשואה.
בילדותו למד חיים בחדר שבעיירתו והמשיך בישיבות ניטרא ופרסבורג. כתלמיד ישיבה הצטרף ל"השומר הדתי" ובמסגרת זו עלה לארץ בעלייה בלתי לגלית של בית"ר באניה "נעמי יוליה", שיצאה מנמל סולינה ברומניה ב־1 בספטמבר 1939, יום פרוץ מלחמת העולם השניה. ב־19 בספטמבר, לאחר תלאות מרובות, הגיע חיים לחיפה.
הוא גר בת"א והיה חבר לח"י.
דירתו ברחוב יעל 8 נוצלה למטרות המחתרת. לאחר שאירע בה פיצוץ בו נהרגו קציני משטרה, חיפשו אחריו השלטונות הבריטים. הואיל וללח"י לא היו אז אמצעים לשכור חדר אחר באיזור, העבירוהו החברים לביתניה, חווה חקלאית בעמק הירדן. משם עבר לבקעת יבנאל ועבד בישובים חקלאיים.
יחד עם חבריו ב"הפועל המזרחי" הקים את המושב "הזורעים" בגליל התחתון, עבד כחקלאי במשק שלו והיה פעיל כבעל קריאה, בעל תפילה ומגיד שיעור.
אחר קום המדינה התמנה למדריך חקלאי מטעם הסוכנות היהודית וליווה עולים חדשים בעלייתם על הקרקע במסגרת איגוד המושבים של הפועל המזרחי. הקים מושבים חדשים בעמק בית־שאן, חבל לכיש ובנגב המערבי.
ב־1952 נשא לאשה את שרה לבית הלברשטט, ילידת שדלץ בפולין, עלתה ב־1943 עם ילדי טהרן ואומצה על־ידי משפחת בולקא בשדה־יעקב. שרה היתה גננת ועבדה במעברות סמוך לעפולה. היא הצטרפה לחיים, למושב "הזורעים", ושניהם עבדו במשק שלהם.
חיים נדרש לעבודה ציבורית ונתמנה לראש המחלקה לתרבות ודת באיגוד המושבים של הפועל המזרחי. בהמשך נתמנה לראש מחלקת קליטה ועלייה בוועד הפועל של התנועה וחבר המזכירות. השתתף כציר בקונגרסים ציוניים ונבחר לוועד הפועל הציוני. התנדב לערוך סִדרי פסח במחנות צה"ל.

בגלל עיסוקיו הרבים, נאלצה המשפחה לעבור למרכז הארץ. ב־1955 עברו למושב "חמד", כאן המשיכו לעסוק בחקלאות. גם כיום עובד אחד הבנים במשתלת צמחים במושב.
חיים נפטר באופן פתאומי מדום־לב בשבועות תשל"ט, 1979. היה בן תורה ועובד אדמה, איש רב פעלים, במיוחד בתקופת גלי העלייה הגדולים בשנות ה־50, עסק בענייני ציבור ללא ליאות עד יומו האחרון, שלא על מנת לקבל פרס. היה שקט, חרוץ מאד, ענו ומקובל על הבריות, נאמן לתורת־ישראל, ארץ־ישראל ועם ישראל.
הותיר אחריו אשה, שרה, שלושה בנים: יוסי, אברהם ושמואל, ונכדים.