מרמר יעקב – ידידיה

שם מלא: מרמר יעקב
כינוי בלח"י: ידידיה
תאריך לידה: 29.1.1931
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
 

יעקב נולד ב־י"א בשבט תרצ"א (29.1.1931) בשכונת נחלאות בירושלים לאביו יחזקאל ולאמו שרה. האב עבד כאופה בבתי־החרושת "פרומין" ו"הדר" והאם היתה עקרת־בית שגדלה את ששת ילדיה בתנאי עוני ודוֹחק.
יעקב החל את לימודיו בתלמוד תורה "אור החיים", לעדת יוצאי פרס, ובכתה ג' עבר לתלמוד תורה "מזרחי". כשהיה בן תשע התייתם מאמו שנפטרה בדמי ימיה, בעודה בת 35 בלבד. בגיל 14, בסיימו את חוק לימודיו בבית־הספר היסודי, נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
עוד בהיותו בבית־הספר היסודי הצטרף ללח"י. הוא עסק בהפצת חומר הסברה, סייע בשמירה על מדביקי כרוזים וכן עבר קורסים בנשק קל ובחומרי חבלה. מקום האמונים היה חצר בית־הכנסת בשכונתו, בסיועו של זקן תימני שהחביא את הנשק תחת טליתו. בעת שמירה על מדביקי כרוזים, נתפס על־ידי בריטים, שהובילוהו למעצר במגרש הרוסים. הוא גילה תושיה והצליח להחביא את נשקו ואף לרמוז לחברו על מקום המחבוא. יעקב היה כלוא מספר ימים, אך שוחרר לבסוף בזכות תעודת חבר של "הנוער העובד", שהיתה במקרה ברשותו.

במלחמת השחרור השתתף, בין היתר, בקרב על כיבוש דיר־יאסין. במהלך הפעולה הגיע לאזניו קולו של ילד ששכב בין הפצועים "אנא ג'וען" (אני רעב). רחמיו של יעקב נכמרו על הילד וללא היסוס הגיש לו את הכריך שהיה לו. השתתף בקרב באזור העיר העתיקה ורק בנס ניצל מכדורו של צלף ערבי.

לאחר קום המדינה התגייס לצה"ל ובמלחמת ששת הימים שרת בחטיבת ירושלים. כן השתתף במלחמת יום הכיפורים. הוא שרת בשרות חובה ומילואים למעלה מ־38 שנים, עד הגיעו לגיל .54

בנעוריו למד יעקב מסגרות ואף עבד תקופת־מה במקצוע זה. לאחר־מכן למד טבחות והשתלם בבית־ספר למלונאות "מלון תדמור" בירושלים. עבד במשך 34 שנים בבית־חולים "הדסה" עין־כרם כטבח וקונדיטור, עד לפרישתו לגימלאות בשנת .1996

בשנת 1973 נשא יעקב לאשה את רינה לבית פדלון, אחות בבית־חולים "אסף הרופא". הם מתגוררים בירושלים ולהם שתי בנות, שרה ורותי, שתיהן מורות, בן, יחזקאל ונכדים.